מערכת העצבים: תפקידים, מבנה, סוגי מערכות עצבים ואיך שומרים עליה

Home בלוג מערכת העצבים: תפקידים, מבנה, סוגי מערכות עצבים ואיך שומרים עליה

אנחנו הולכים, מדברים, זוכרים, מרגישים כאב ומגיבים למה שקורה סביבנו. במקביל, הלב ממשיך לפעום, הנשימה נמשכת ומערכת העיכול פועלת, גם בלי שנקדיש לכך מחשבה. מאחורי כל הפעולות האלה עומדת מערכת העצבים, שאחראית על התקשורת בין המוח, חוט השדרה ושאר חלקי הגוף.

רוב הזמן איננו מודעים לפעילותה. אבל כשמופיעים נימול בידיים, חולשה ברגל, קושי בדיבור או שינוי בשיווי המשקל, אנחנו מתחילים להבין עד כמה התפקוד התקין שלה משמעותי. כדי להבין כיצד מערכת העצבים פועלת ומה עלול לקרות כשחלק ממנה נפגע, כדאי להכיר את החלוקה המרכזית שלה, את התפקידים השונים ואת הקשר ביניהם.

מערכת העצבים

מהי מערכת העצבים ומה תפקידה בגוף?

מערכת העצבים היא מערכת התקשורת והבקרה של הגוף. היא קולטת מידע מהסביבה ומתוך הגוף, מעבדת אותו ומעבירה הוראות לאיברים ולשרירים. באמצעות רשת של תאי עצב, היא מאפשרת לנו לנוע, לחוש, לחשוב, לזכור ולדבר, לצד ויסות פעולות אוטומטיות כמו דופק, נשימה ועיכול.

תאי העצב, הנקראים נוירונים, מעבירים מידע באמצעות אותות חשמליים וכימיים. התקשורת הזאת מתרחשת ללא הפסקה, גם בזמן השינה. למשל, כשאתם נוגעים בטעות בסיר חם, קולטני תחושה מעבירים מידע דרך העצבים אל חוט השדרה והמוח. תגובת הרתיעה המהירה יכולה להתחיל כבר בחוט השדרה, עוד לפני שאתם מודעים לחלוטין לכאב. זו דוגמה לאופן שבו חלקי מערכת העצבים משתפים פעולה כדי להגן על הגוף.

מערכת העצבים המרכזית ומערכת העצבים ההיקפית: מה ההבדל?

מערכת העצבים נחלקת לשני חלקים עיקריים: מערכת העצבים המרכזית, הכוללת את המוח וחוט השדרה, ומערכת העצבים ההיקפית, הכוללת את העצבים המחברים בינם לבין שאר הגוף. שתי המערכות פועלות יחד: המרכזית מעבדת מידע ומתאמת תגובות, וההיקפית מעבירה מידע תחושתי והוראות תנועה בין הגוף למערכת המרכזית.

מערכת העצבים המרכזית: מרכז הבקרה של הגוף

המוח אחראי על חשיבה, זיכרון, שפה, תכנון תנועה, עיבוד תחושות וויסות תפקודים חיוניים. אזורים שונים במוח ממלאים תפקידים שונים, אך פועלים יחד כחלק מרשתות המקיימות ביניהן תקשורת מתמדת. חוט השדרה מחבר בין המוח לחלקים רבים בגוף, מעביר מסרים עצביים ומשתתף גם בהפעלת רפלקסים. פגיעה במערכת העצבים המרכזית, למשל בעקבות שבץ מוחי או פגיעה בחוט השדרה, עלולה להשפיע על התנועה, התחושה ותפקודים נוספים, בהתאם למיקום הפגיעה ולהיקפה.

מערכת העצבים ההיקפית: הקשר בין המוח לשאר הגוף

מערכת העצבים ההיקפית כוללת את העצבים שמחוץ למוח ולחוט השדרה. חלקם מעבירים מידע על מגע, כאב, טמפרטורה ומיקום איברי הגוף, ואחרים מעבירים הוראות לשרירים. כאשר עצב היקפי נפגע, עשויים להופיע נימול, כאב, ירידה בתחושה או חולשת שרירים. אחד המצבים המוכרים הוא נוירופתיה היקפית, שעלולה להתפתח בעקבות סוכרת, חסרים תזונתיים ומחלות שונות. עם זאת, תסמינים דומים יכולים להופיע גם בעקבות פגיעה במערכת העצבים המרכזית, ולכן לעיתים נדרש בירור נוירולוגי כדי לזהות את מקורם.

מערכת העצבים האוטונומית: הפעולות שהגוף מבצע בעצמו

מערכת העצבים האוטונומית מווסתת פעולות שאינן דורשות שליטה מודעת, ובהן קצב הלב, לחץ הדם, פעילות מערכת העיכול והזעה. היא פועלת באמצעות עצבים היקפיים ובתיאום עם מרכזי בקרה במוח ובחוט השדרה, כדי להתאים את פעילות האיברים לצורכי הגוף.

מערכת העצבים הסימפתטית מסייעת לגוף להתמודד עם מצבים הדורשים ערנות ופעולה. במצבי מתח או מאמץ היא עשויה להגביר את קצב הלב, להרחיב את דרכי הנשימה ולהשפיע על זרימת הדם לשרירים. פעילות זו קשורה לתגובת "הילחם או ברח".

המערכת הפאראסימפתטית מסייעת לוויסות פעולות הקשורות למנוחה, לעיכול ולהתאוששות. בין היתר, היא יכולה להאט את קצב הלב ולעודד פעילות של מערכת העיכול. שתי המערכות פעילות גם בשגרה, משלימות זו את זו ומסייעות לשמור על איזון בתפקוד הגוף.

סוגי מערכות עצבים

מתנועה ותחושה ועד זיכרון ודיבור: על מה אחראית מערכת העצבים?

תפקידי מערכת העצבים משתרעים כמעט על כל תחומי החיים. היא מאפשרת לנו לבצע תנועות רצוניות, לשמור על יציבה ושיווי משקל, לזהות תחושות, להבין שפה, ללמוד, לזכור ולתכנן פעולות. במקביל, היא משתתפת בוויסות תפקודים פנימיים החיוניים לפעילות הגוף.

חשבו על פעולה יומיומית כמו הליכה ברחוב תוך כדי שיחה. המוח מתכנן את התנועה ומעבד את השיחה, מערכת התחושה מעדכנת אותו על מיקום הרגליים, מערכות שיווי המשקל מסייעות לשמור על יציבות והעצבים מעבירים הוראות לשרירים. אנחנו מבצעים את כל אלה כמעט בלי לחשוב על כך. אולם כאשר אחד ממנגנוני התקשורת נפגע, גם פעולה מוכרת ופשוטה עלולה להפוך למאתגרת.

מה קורה כשמערכת העצבים נפגעת?

פגיעה במערכת העצבים עלולה לשבש את העברת המידע בין המוח, חוט השדרה, העצבים והאיברים. התסמינים תלויים באזור שנפגע ובאופי הפגיעה, ועשויים לכלול חולשת שרירים, שינויים בתחושה, הפרעות בשיווי המשקל, קשיי דיבור, בעיות זיכרון, פרכוסים או שינויים בתפקודים אוטונומיים.

שבץ מוחי: פגיעה באספקת הדם לאזור במוח או דימום מוחי, העלולים לגרום לפגיעה פתאומית בתנועה, בתחושה, בדיבור או בראייה.

נוירופתיה היקפית: פגיעה בעצבים ההיקפיים, שעלולה להתבטא בכאב, צריבה, נימול או חולשה.

אפילפסיה: מחלה המתאפיינת בנטייה מתמשכת לפרכוסים אפילפטיים, הנגרמים מפעילות חשמלית חריגה במוח.

טרשת נפוצה: מחלה דלקתית של מערכת העצבים המרכזית, שבה נפגע המיאלין, החומר המסייע להולכת אותות עצביים.

מחלת פרקינסון: מחלה נוירולוגית המשפיעה בעיקר על בקרת התנועה, ועלולה לגרום לאיטיות, נוקשות, רעד ותסמינים נוספים.

לא כל שינוי בתחושה או בתנועה מעיד על מחלה נוירולוגית. לעיתים מקורו בבעיה אורתופדית, בהשפעת תרופות או בגורמים אחרים. לכן, כאשר תסמין חדש נמשך, חוזר או מחמיר, חשוב לברר את הסיבה ולא להסתפק בהשערות.

איך נוירולוג בודק אם קיימת פגיעה במערכת העצבים?

בירור נוירולוגי מתחיל בדרך כלל בשיחה על התסמינים, מועד הופעתם, מחלות הרקע והתרופות שהמטופל נוטל. לאחר מכן מתבצעת בדיקה נוירולוגית, שעשויה לכלול הערכה של כוח השרירים, תחושה, רפלקסים, קואורדינציה, הליכה ויכולות קוגניטיביות.

בהתאם לממצאים, הנוירולוג עשוי להפנות לבדיקות נוספות:

בדיקה

מה היא מסייעת לבדוק?

CT

הדמיה של מבני המוח, במיוחד בבירור דחוף של חשד לשבץ או לדימום מוחי

MRI

הדמיה מפורטת של המוח וחוט השדרה לזיהוי שינויים מבניים ומחלות שונות

EEG

רישום הפעילות החשמלית של המוח, בעיקר בבירור פרכוסים ומצבים נוירולוגיים מתאימים

EMG ובדיקות הולכה עצבית

הערכת פעילות השרירים ותפקוד העצבים ההיקפיים, למשל בבירור חולשה או נוירופתיה

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

האם מערכת העצבים יכולה להשתקם לאחר פגיעה?

מערכת העצבים מסוגלת במקרים מסוימים להסתגל לשינויים ולפצות על חלק מהפגיעה באמצעות למידה, תרגול וארגון מחדש של קשרים עצביים. יכולת זו, המכונה נוירופלסטיות, היא אחד המנגנונים החשובים בתהליכי שיקום נוירולוגי, אך אינה מבטיחה החלמה מלאה או חזרה לכל התפקודים שנפגעו.

לאחר שבץ מוחי, למשל, אדם עשוי להתמודד עם קושי בהליכה, בתפקוד היד, בדיבור או בביצוע פעולות יומיומיות. תוכנית שיקום מותאמת יכולה לכלול פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת וטיפולים נוספים בהתאם לצרכים. השיקום עשוי לכלול גם התמודדות עם קשיים קוגניטיביים, שינויים רגשיים וחזרה הדרגתית לחיי המשפחה, החברה והעבודה. מידת השיפור תלויה בסוג הפגיעה, בחומרתה ובגורמים נוספים.

איך שומרים על בריאות מערכת העצבים?

שמירה על מערכת העצבים מתחילה בהרגלים המשפיעים על בריאות המוח, כלי הדם והגוף כולו. אין דרך להבטיח מניעה של כל מחלה נוירולוגית, אך אורח חיים בריא ואיזון גורמי סיכון עשויים להפחית את הסיכון לחלק מהמחלות ולתמוך בתפקוד תקין לאורך השנים.

מומלץ להקפיד על פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת, שינה מספקת, הימנעות מעישון והגבלת צריכת אלכוהול. חשוב במיוחד לאזן לחץ דם, סוכרת ורמות כולסטרול, המשפיעים על בריאות כלי הדם ועל הסיכון לשבץ מוחי. סוכרת שאינה מאוזנת עלולה גם לפגוע בעצבים ההיקפיים. גם פעילות מחשבתית, קשרים חברתיים ושמירה על שגרה פעילה תורמים לבריאות המוח ולתפקוד היומיומי.

מתי חשוב לפנות לנוירולוג ומתי נדרשת עזרה דחופה?

כאשר מופיעים תסמינים נוירולוגיים חדשים, חוזרים או מחמירים, כגון נימול מתמשך, חולשה הדרגתית, שינוי בהליכה או קשיים בזיכרון, מומלץ לפנות לרופא לצורך הערכה ובירור.

סימנים המחייבים עזרה רפואית מיידית: חולשה או שיתוק פתאומיים בפנים, ביד או ברגל; קושי פתאומי בדיבור או בהבנת שפה; אובדן ראייה פתאומי; הפרעה פתאומית בשיווי המשקל או בהליכה; כאב ראש פתאומי, חריג וחזק במיוחד; פרכוס ראשון, פרכוס הנמשך יותר מחמש דקות או פרכוסים חוזרים ללא התאוששות ביניהם. במצבים אלה יש להזעיק את מד"א בטלפון 101, גם אם תסמינים החשודים לשבץ חלפו.

בירור נוירולוגי במרכז הישראלי לשבץ

כאשר מופיעים תסמינים שעשויים להיות קשורים למערכת העצבים, חשוב להבין מה מקורם ולא להסתפק בטיפול בתסמין עצמו. במרכז הישראלי לשבץ ניתן לקבל הערכה של נוירולוגים מומחים, הכוללת בחינת התסמינים, ההיסטוריה הרפואית וממצאי בדיקות קודמות, ובהתאם לצורך הכוונה להמשך בירור וטיפול. אם אתם מתמודדים עם תסמינים נוירולוגיים שאינם מצבי חירום, תוכלו לפנות למרכז לתיאום הערכה מקצועית.

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

שאלות נפוצות

האם מערכת העצבים והמוח הם אותו הדבר?

לא. המוח הוא חלק ממערכת העצבים המרכזית, שכוללת גם את חוט השדרה. מערכת העצבים כוללת בנוסף את העצבים ההיקפיים, המקשרים בין המוח וחוט השדרה לבין איברי הגוף.

מערכת העצבים המרכזית כוללת את המוח וחוט השדרה, ואילו מערכת העצבים האוטונומית אחראית על ויסות פעולות לא רצוניות, כמו דופק ועיכול. היא פועלת באמצעות עצבים היקפיים ומרכזי בקרה במערכת המרכזית.

כן. במצבי מתח משתנה פעילותה של מערכת העצבים האוטונומית, ובמיוחד הפעילות הסימפתטית. הדבר עשוי להתבטא בדופק מואץ, הזעה ושינויים בנשימה. אין לייחס תסמין חדש או חריג למתח בלבד ללא בירור מתאים.

לא. יש פגיעות שיכולות להשתפר, ואחרות שעלולות להותיר נזק מתמשך. אפשרויות ההתאוששות תלויות בגורם לפגיעה, במיקומה, בחומרתה ובטיפול שניתן.

לא. אין בדיקה יחידה שמעריכה את כל תפקודי מערכת העצבים. הנוירולוג בוחר את הבדיקות בהתאם לתסמינים ולממצאים, ולעיתים משלב בדיקה קלינית עם הדמיה או בדיקות של פעילות עצבית.

כאשר נימול, חולשה או שינויים בתחושה נמשכים, חוזרים או מחמירים, מומלץ לפנות להערכה רפואית. אם החולשה מופיעה בפתאומיות, במיוחד בצד אחד של הגוף, יש לפנות מיד לעזרה רפואית דחופה בשל האפשרות לשבץ מוחי.

Scroll to Top
מחכים לשאלה שלכם/ן..