רעד בידיים אצל מבוגרים: סיבות, סוגי רעד ומתי צריך לבדוק?

Home בלוג רעד בידיים אצל מבוגרים: סיבות, סוגי רעד ומתי צריך לבדוק?

רעד בידיים יכול להתחיל בדברים קטנים. פתאום קשה יותר להחזיק כוס בלי שהנוזל יישפך, הכתב נעשה פחות יציב או שהיד רועדת כשמחזיקים את הטלפון. אצל אדם אחר הרעד יופיע דווקא כשהיד מונחת על הברך מבלי שעשה דבר.

מטבע הדברים, כאשר רעד בידיים מופיע בגיל מבוגר, אחת המחשבות הראשונות היא על פרקינסון. אבל רעד אינו מחלה בפני עצמה, ויש לו סיבות אפשריות רבות. כדי להבין מה עומד מאחוריו חשוב לבדוק לא רק אם היד רועדת, אלא גם מתי זה קורה, באילו פעולות, האם הרעד מופיע ביד אחת או בשתיהן, האם הוא משתנה עם הזמן והאם קיימים סימנים נוספים.

מהו רעד ולמה הידיים מתחילות לרעוד?

רעד הוא תנועה לא רצונית וקצבית שיכולה להופיע בידיים, אך גם באזורים אחרים בגוף. יש סוגים שונים של רעד, והם אינם נובעים כולם מאותה סיבה. רעד יכול להיות קשור למצב נוירולוגי, לתרופות, למצבים רפואיים שונים ולעיתים גם להחמרה של רעד פיזיולוגי שקיים במידה מסוימת אצל כולנו. לכן, כשמגיע מטופל בגלל רעידות בידיים, אחת השאלות הראשונות שנשאלת אינה רק "כמה זמן היד רועדת?", אלא "מתי היא רועדת?". כדאי לשים לב האם זה קורה כשהיד מונחת ללא תנועה, כשמושיטים אותה קדימה, כשמחזיקים חפץ או דווקא בפעולות מדויקות כמו כתיבה ואכילה.

גם עייפות, מתח או צריכת קפאין יכולים לגרום לרעד להיות מורגש יותר. במקרים אחרים יש צורך לבדוק אם תרופה מסוימת משפיעה עליו או אם קיים מצב רפואי אחר שיכול להסביר אותו. לכן אין משמעות אחת לכל רעד בידיים בגיל מבוגר.

רעד בידיים במנוחה או בזמן פעולה: ההבדל שחשוב להכיר

רעד בידיים במנוחה מופיע כאשר השרירים אינם מבצעים פעולה רצונית, בעוד רעד בידיים בזמן פעולה מופיע כאשר מחזיקים את היד בתנוחה מסוימת או משתמשים בה. ההבחנה בין השניים היא אחד הדברים שעוזרים לנוירולוג להבין את מאפייני הרעד ואת הסיבות האפשריות לו.

לדוגמה, אפשר לשים את הידיים על הברכיים ולראות רעד, אבל כאשר מתחילים לבצע פעולה הוא נחלש. אצל אדם אחר המצב יהיה הפוך: כשהידיים נחות אין רעד משמעותי, אבל הוא מופיע כשמושיטים אותן קדימה, מחזיקים סכו"ם או מנסים לכתוב.

זו אינה הבחנה שהמטופל צריך לעשות בעצמו כדי להגיע לאבחנה. מבחינתכם, מספיק לשים לב מתי הרעד בולט יותר ולספר על כך בבדיקה.

סוג הרעד	מתי הוא בולט יותר?	דוגמה
רעד במנוחה	כשהיד אינה מבצעת פעולה	היד מונחת על הברך ומתחילה לרעוד
רעד תנוחתי	כאשר מחזיקים את היד בתנוחה מסוימת	הושטת הידיים קדימה
רעד בזמן פעולה	תוך כדי שימוש ביד	שתייה מכוס, אכילה או כתיבה

החלוקה הזו עוזרת לכוון את הבירור, אך אינה מספיקה לבדה כדי לקבוע מה מקור הרעד.

מהו רעד חיוני ומה פירוש רעד ראשוני בידיים?

רעד חיוני, Essential Tremor, הוא הפרעת תנועה שכיחה שגורמת לרעד בעיקר בזמן פעולה או החזקת תנוחה. הוא מופיע בדר"כ בידיים ובזרועות, לעיתים בשתי הידיים, ויכול לערב גם את הראש או את הקול. אצל חלק מהאנשים קיימת גם נטייה משפחתית לרעד מסוג זה.

לעיתים אנשים מחפשים ברשת מידע על "רעד ראשוני בידיים" או משתמשים במונח "רעד ראשוני" כדי לתאר רעד שאינו מוסבר ע"י מחלה אחרת. בהקשר הרפואי חשוב לזהות במדויק את סוג הרעד ולא להסתפק בשם שבו המטופל מתאר אותו.

רעד חיוני בידיים יכול להיות קל במשך שנים, ובמקרים מסוימים הוא נעשה בולט יותר עם הזמן. כאשר הוא קל ואינו מפריע לתפקוד, לא תמיד נדרש טיפול. כאשר קשה יותר לשתות מכוס, להשתמש בסכו"ם, להתגלח, להתאפר, לכתוב או לבצע פעולות אחרות שדורשות דיוק, אז כדאי לבדוק אם ניתן להפחית את הרעד ואת השפעתו על חיי היומיום.

רעד בידיים, האם זה פרקינסון?

רעד בידיים אינו מעיד בהכרח על מחלת פרקינסון. רעד במנוחה הוא אמנם אחד המאפיינים שיכולים להופיע בפרקינסון, אך האבחנה אינה נעשית על סמך רעד בלבד. הנוירולוג מחפש מאפיינים נוספים, ובהם האטה בתנועה ונוקשות, ובוחן את התמונה הקלינית כולה. זו הבחנה חשובה, במיוחד מפני שהחשש מפרקינסון עולה לעיתים מיד עם הופעת רעד בגיל מבוגר.

גם אופי הרעד יכול לתת מידע. רעד הקשור לפרקינסון מתחיל לעיתים בצד אחד ובולט במנוחה. רעד חיוני, לעומת זאת, בולט בדר"כ יותר בזמן שימוש בידיים או החזקתן בתנוחה מסוימת. אלא שבחיים האמיתיים התמונה המתקבלת אינה תמיד "לפי הספר", ולכן אי אפשר לאבחן את מקור הרעד באמצעות מאפיין אחד בלבד.

אם אתם שמים לב, לצד הרעד, גם להאטה בתנועות, נוקשות, שינוי בהליכה או לתסמינים אחרים שלא היו בעבר, חשוב לציין זאת בפני הנוירולוג.

מה עוד יכול לגרום לרעידות בידיים או בגוף?

רעידות בידיים או רעידות בגוף יכולות להופיע מסיבות רבות מלבד רעד חיוני ופרקינסון. בין האפשרויות נמצאים מצבים רפואיים ומטבוליים, השפעת תרופות, הפרעות בתפקוד בלוטת התריס וסיבות נוירולוגיות נוספות. מתח, עייפות וקפאין עשויים גם הם להגביר רעד אצל אנשים מסוימים. זו אחת הסיבות לכך שכדאי להגיע לבירור עם רשימה מסודרת של התרופות והתוספים שאתם נוטלים. לפעמים פרט שנראה לא קשור לרעד הוא דווקא חלק חשוב מהתמונה.

גם הביטוי "רעידות בגוף" יכול לתאר מצבים שונים מאוד. אדם אחד מתכוון לרעד בידיים ובראש, ואחר מתאר תחושת רעד פנימית או תנועות שמערבות אזורים נוספים. במקרה כזה חשוב לתאר לרופא ככל האפשר מה בדיוק קורה ולא להסתפק בהגדרה הכללית "כל הגוף רועד".

איך נוירולוג מברר מה גורם לרעד?

בירור רעד מתחיל בדרך כלל בשיחה רפואית ובבדיקה נוירולוגית. הנוירולוג בוחן את אופי הרעד, מתי הוא מופיע, אילו חלקים בגוף מעורבים, האם קיימים סימנים נוירולוגיים נוספים ומהי ההיסטוריה הרפואית והתרופתית. בדיקות נוספות נבחרות לפי הממצאים ולא באופן אוטומטי לכל אדם עם רעד.

במהלך הבדיקה אפשר לבקש מהמטופל להניח את הידיים, להושיט אותן קדימה, לכתוב, לצייר צורה מסוימת או לבצע פעולה כמו החזקת כוס. נבדקים גם מרכיבים נוספים של התפקוד הנוירולוגי, בהתאם לצורך. כדאי להגיע לבדיקה כשאתם יודעים לענות, ככל האפשר, על כמה שאלות:

מתי התחיל הרעד והאם הופיע בהדרגה או באופן פתאומי?
האם הוא קיים ביד אחת או בשתי הידיים?
האם הוא בולט יותר במנוחה או בזמן פעולה?
האם יש במשפחה אנשים נוספים שסובלים מרעד?
אילו תרופות ותוספי תזונה אתם נוטלים?
האם הופיעו במקביל שינויים בתנועה, בהליכה, בשיווי המשקל או תסמינים נוספים?

לא תמיד נדרשת בדיקת הדמיה. במקרים מסוימים ניתן לבצע בדיקות דם, למשל כדי לחפש גורמים מטבוליים או הפרעה בתפקוד בלוטת התריס. אם עדיין קיים קושי להבחין בין מצבים מסוימים, ניתן לשקול בדיקות נוספות בהתאם לשאלה הרפואית. אבחון פרקינסון, למשל, הוא בראש ובראשונה אבחון קליני, ואין בדיקת דם או הדמיה יחידה שקובעת לבדה את האבחנה.

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

האם אפשר לטפל ברעד בידיים?

הטיפול ברעד בידיים נקבע לפי הסיבה, עוצמת הרעד והמידה שבה הוא מפריע לחיי היומיום. לא כל רעד מחייב טיפול תרופתי. לעיתים מטפלים בגורם רפואי שנמצא בבירור, לעיתים משנים טיפול תרופתי שיכול לתרום לרעד, ובמצבים אחרים קיימים טיפולים המיועדים להפחתת הרעד עצמו.

ברעד חיוני, למשל, ניתן במקרים המתאימים להשתמש בתרופות שמפחיתות את עוצמת הרעד. ריפוי בעיסוק יכול לעזור בהתאמת דרכי ביצוע ואביזרים לפעולות יומיומיות. במקרים של רעד משמעותי שאינו מגיב מספיק לטיפול שמרני קיימות גם אפשרויות מתקדמות יותר, ובהן גירוי מוחי עמוק וטיפול באולטרסאונד ממוקד, אך אלה מיועדות למטופלים מתאימים לאחר הערכה מקצועית.

אם נמצא שהרעד קשור למחלה אחרת, הטיפול יתמקד כמובן במחלה ובתסמינים הרלוונטיים לה. לכן השלב הראשון הוא לא לבחור טיפול לרעד, אלא להבין מה גורם לו.

מתי רעד בידיים מצריך בדיקה?

רעד קל שמופיע מדי פעם אינו בהכרח סימן למחלה. אבל רעד חדש, רעד שהולך ומחמיר, רעד שמפריע לתפקוד היומיומי או רעד שמופיע יחד עם תסמינים נוספים מצדיקים בירור רפואי, ובמקרים המתאימים בדיקה אצל נוירולוג.

אם אתם מתחילים להימנע מפעולות בגלל הרעד, מתקשים לאכול, לשתות, לכתוב או לבצע פעולות שבעבר ביצעתם ללא קושי, אין צורך פשוט לקבל את השינוי כחלק מהגיל.

חשוב במיוחד להיבדק כאשר מופיעים לצד הרעד גם שינויים חדשים בתנועה, נוקשות, האטה, הפרעה בהליכה או בשיווי המשקל, או תסמינים נוירולוגיים אחרים.

כאשר רעד מופיע באופן פתאומי, ובמיוחד אם מתלווים אליו חולשה או ירידה בתחושה בצד אחד של הגוף, צניחת פנים, קושי בדיבור, בלבול פתאומי, הפרעת ראייה או קושי חדש בהליכה, אין להמתין לתור רגיל לנוירולוג ויש לפנות בדחיפות לקבלת טיפול רפואי.

מתי רעד דורש פנייה דחופה?

מתי כדאי לפנות לנוירולוג בגלל רעד?

גם רעד שאינו מצב חירום כדאי לברר, במיוחד כשהוא חדש, מחמיר, מפריע לתפקוד או מעלה חשש. בדיקה נוירולוגית יכולה לסייע להבין מה מאפיין את הרעד, מה עשוי לגרום לו והאם נדרש בירור או טיפול נוסף.

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

שאלות נפוצות

האם רעד בידיים בגיל מבוגר הוא תופעה רגילה?

לא בהכרח. רעד יכול להיות מושפע מגיל, עייפות, מתח או גורמים אחרים, אך רעד חדש או כזה שמחמיר אינו משהו שכדאי לייחס אוטומטית לגיל. כאשר הוא נמשך או מפריע לתפקוד, מומלץ לברר את מקורו.

איך יודעים אם מדובר ברעד חיוני או בפרקינסון?

יש מאפיינים שיכולים לכוון לאבחנה. רעד חיוני בולט לרוב בזמן פעולה או החזקת תנוחה, ואילו בפרקינסון יכול להופיע רעד בולט במנוחה לצד מאפיינים נוספים כגון האטה בתנועה ונוקשות. עם זאת, ההבחנה נעשית באמצעות הערכה נוירולוגית מלאה ולא לפי הרעד בלבד.

האם רעד חיוני יכול להופיע בשתי הידיים?

כן. רעד חיוני מערב בדרך כלל את הידיים והזרועות ולעיתים יכול לערב גם אזורים אחרים, כמו הראש או הקול.

האם מתח יכול לגרום לרעידות בידיים?

מתח וחרדה יכולים להגביר רעד ולהפוך אותו לבולט יותר, אך לא כדאי להניח שרעד מתמשך נובע רק ממתח לפני שנבדקו גורמים אפשריים אחרים.

אילו בדיקות עושים בגלל רעד בידיים?

הבירור מתחיל בדרך כלל בהיסטוריה רפואית ובבדיקה נוירולוגית. בהתאם לממצאים ניתן להוסיף בדיקות דם או בדיקות אחרות. אין בדיקה אחת שמתאימה לכל אדם שמגיע בגלל רעד.

האם תמיד צריך לטפל ברעד חיוני?

לא. אם הרעד קל ואינו מפריע לחיי היומיום, ייתכן שלא יהיה צורך בטיפול. כאשר הוא משפיע על התפקוד, קיימות אפשרויות טיפול שונות שאותן מתאימים למטופל ולחומרת הרעד.

רעד חדש או משתנה הוא סיבה לברר, לא סיבה להיבהל

עצם הופעתו של רעד אינה אומרת שיש פרקינסון או מחלה נוירולוגית אחרת. מה שחשוב הוא להבין איזה רעד מופיע, באילו נסיבות, כיצד הוא משתנה והאם יש תסמינים נוספים.