כשאנחנו חושבים על התקף לב, קל לדמיין את התמונה המוכרת מהסרטים: כאב חזק בחזה, יד שנשלחת מיד אל הלב והתמוטטות. במציאות, זה לא תמיד נראה כך. התקף לב יכול להתחיל בלחץ או באי נוחות בחזה, בקוצר נשימה, בזיעה קרה, בבחילה או בחולשה חריגה. לפעמים התחושה חזקה וברורה, ולפעמים היא דווקא עמומה מספיק כדי לגרום לכם לחשוב שאולי כדאי פשוט לחכות קצת.
דווקא את ה"אולי זה יעבור" חשוב להכיר.
התקף לב, או בשמו הרפואי אוטם שריר הלב, מתרחש כשאספקת הדם לחלק משריר הלב נפגעת או נחסמת. ללא אספקה מספקת של דם וחמצן, רקמת הלב מתחילה להיפגע. ככל שהחסימה נמשכת זמן רב יותר, כך עלול להיגרם נזק גדול יותר לשריר הלב. לכן, במקרה הזה זמן הוא לא רק עניין של כאב או אי נוחות, הוא חלק מהטיפול.
מה בעצם קורה שם, בתוך הלב?
הלב עובד עבורנו ללא הפסקה, ולכן גם הוא זקוק לאספקת דם קבועה. מי שאחראים לכך הם העורקים הכליליים, כלי הדם שמובילים דם עשיר בחמצן אל שריר הלב.
אצל אנשים עם מחלת לב כלילית, עלולים להצטבר במשך השנים בדפנות העורקים משקעים המכונים רבדים טרשתיים. התהליך הזה, טרשת עורקים, גורם לעורקים להפוך צרים יותר ועלול לפגוע בזרימת הדם. במובן מסוים אפשר לחשוב על צינור שהמעבר בתוכו הולך ונעשה צר, אלא שבגוף התהליך כמובן מורכב הרבה יותר.
הבעיה החריפה יכולה להתרחש כשרובד טרשתי נקרע. הגוף מנסה "לתקן" את האזור ונוצר במקום קריש דם, אבל הקריש עצמו עלול לחסום את העורק. כשהחסימה משמעותית ואספקת החמצן לשריר הלב נפגעת, עלול להתרחש אוטם שריר הלב.
לא כולם נמצאים באותה רמת סיכון. גיל והיסטוריה משפחתית הם גורמים שאין לנו שליטה עליהם, אבל חלק גדול מגורמי הסיכון בהחלט ניתנים להשפעה: לחץ דם גבוה, רמות גבוהות של כולסטרול, סוכרת, עישון, עודף משקל, חוסר בפעילות גופנית ותזונה שאינה מאוזנת. ככל שמצטברים יותר גורמי סיכון, כך עולה החשיבות של מעקב רפואי ואיזון שלהם.
אבל איך יודעים שהתחושה הזאת היא סימן להתקף לב?
אין סימן אחד שמופיע אצל כולם. אחד הסימנים להתקף לב המוכרים ביותר הוא כאב, לחץ, כובד או תחושת הידוק בחזה. התחושה יכולה להקרין לזרוע אחת או לשתיהן, לכתפיים, לגב, לצוואר או ללסת. אבל התקף לב יכול להופיע גם אחרת -קוצר נשימה, זיעה קרה ללא סיבה ברורה, בחילה או הקאה, סחרחורת, חולשה חריגה ודופק מהיר או לא סדיר יכולים גם הם להופיע בזמן התקף לב. לעיתים התסמינים מתחילים בהדרגה, ולעיתים הם יכולים להיחלש ולחזור.
שימו לב במיוחד אם מופיעים:
- לחץ, כאב, כובד או אי נוחות בחזה
- כאב או אי נוחות המקרינים לידיים, לגב, לכתפיים, לצוואר או ללסת
- קוצר נשימה
- זיעה קרה
- בחילה, הקאה או סחרחורת
- חולשה או עייפות חריגה
גם אם אינכם בטוחים שמדובר בהתקף לב, הופעה של תסמינים מחשידים מצדיקה פנייה דחופה לקבלת עזרה רפואית.
ומה לגבי סימנים להתקף לב אצל נשים?
כאן כדאי להיזהר ממיתוס הפוך: לא נכון לומר שנשים אינן סובלות מכאב בחזה. כאב או אי נוחות בחזה הם תסמין שכיח גם אצל נשים. עם זאת, אצל נשים עשויים להופיע בשכיחות גבוהה יותר גם תסמינים כמו קוצר נשימה, בחילה, כאב בגב, בכתף או בזרוע, עייפות וחולשה יוצאות דופן או אי נוחות בבטן. התסמינים יכולים להופיע יחד עם כאב בחזה ולעיתים גם בלעדיו.
גם אצל אנשים מבוגרים ואנשים עם סוכרת עלול להתרחש אוטם עם תסמינים קלים או לא טיפוסיים, ולעיתים אפילו ללא תסמינים ברורים. לכן לא כדאי לפסול אפשרות של אירוע לבבי רק משום שהתחושה אינה תואמת את התמונה שציפיתם לה.
עברו כמה דקות והכאב נחלש. אפשר לחכות?
זו אולי אחת השאלות החשובות ביותר.
לשאלה כמה זמן נמשך התקף לב אין תשובה של מספר דקות קבוע. התסמינים יכולים להתחיל בהדרגה, להימשך, להיחלש ואף לחזור לאורך שעות. העובדה שהכאב חלף אינה מאפשרת לדעת שהסכנה חלפה.
לכן לא מחכים כדי "לראות מה יקרה", ולא מנסים לסיים קודם את מה שעשיתם. ככל שזרימת הדם לשריר הלב נפגעת למשך זמן רב יותר, כך עלול להיגרם נזק רב יותר. טיפול מהיר יכול להגביל את הפגיעה בשריר הלב ולהציל חיים.
הגעתם לבית החולים. איך יודעים אם זה באמת אוטם?
כשעולה חשד להתקף לב, הצוות הרפואי לא מסתמך רק על תיאור הכאב. בדיקות לאבחון אוטם שריר הלב משלבות בדרך כלל את הסיפור הרפואי והתסמינים עם בדיקות שמאפשרות להבין מה מתרחש בלב.
אחת הבדיקות הראשונות היא אק"ג, המתעד את הפעילות החשמלית של הלב ויכול להראות שינויים המתאימים לאוטם. בדיקת דם חשובה נוספת היא טרופונין. כשתאי שריר הלב נפגעים, רמת הטרופונין בדם יכולה לעלות, ולעיתים חוזרים על הבדיקה כדי לבחון את השינוי לאורך זמן. בהתאם לממצאים ולמצבו של המטופל, ייתכן צורך בבדיקות הדמיה ובבירור נוסף, ולעיתים בצנתור.
כלומר, גם אם האק"ג הראשון אינו נותן מיד את כל התשובות, הבירור אינו בהכרח מסתיים שם.
רגע, דיברנו על הלב. איך הגענו לשבץ?
הלב והמוח רחוקים זה מזה מבחינה אנטומית, אבל בכל הנוגע לבריאות כלי הדם הם קשורים מאוד.
חלק גדול מגורמי הסיכון למחלת לב כלילית הם גם גורמי סיכון משמעותיים לפגיעה בכלי הדם במוח: יתר לחץ דם, סוכרת, עישון, כולסטרול גבוה, עודף משקל וחוסר בפעילות גופנית. לכן אדם שמתמודד עם מחלת כלי דם בלב זקוק להסתכלות רחבה גם על בריאות כלי הדם והמוח.
יש גם קשר ישיר יותר. לאחר אוטם משמעותי, בעיקר כשנפגעת יכולת ההתכווצות של חלק מהלב, עלול במקרים מסוימים להיווצר קריש דם בתוך הלב. קריש כזה יכול להיסחף במחזור הדם, להגיע לעורק במוח ולגרום לשבץ איסכמי. גם הפרעות בקצב הלב, ובראשן פרפור פרוזדורים, הן גורם מוכר להיווצרות קרישי דם ולשבץ.
עבור מי שכבר עבר אירוע לבבי או מוחי, זו סיבה נוספת לא להסתפק בטיפול באירוע עצמו. במרכז הישראלי לשבץ אנו מדגישים את החשיבות של בירור גורמי הסיכון, מעקב רפואי ומניעה של אירועים נוספים כחלק מההסתכלות על בריאות כלי הדם כולה.
לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים
ואם זה קורה עכשיו, מפסיקים לקרוא ופועלים
אם אתם חושדים שאתם או אדם שנמצא לידכם עוברים התקף לב, חייגו מיד למד"א 101.
אל תחכו לראות אם התסמינים חולפים ואל תנהגו בעצמכם לבית החולים. הפסיקו פעילות ומאמץ והמתינו לעזרה רפואית. צוות מד"א יכול להתחיל הערכה וטיפול כבר בדרך לבית החולים.
לגבי אספירין, אל תעכבו את הקריאה לעזרה כדי לקחת אותו. פעלו לפי הנחיות מוקד מד"א או הצוות הרפואי, שיוכלו להנחות אם יש מקום ללעיסת אספירין בהתאם למצב ולהתוויות הנגד האפשריות.
אם האדם מאבד הכרה ואינו נושם כרגיל, יש להתחיל בהחייאה ולהשתמש בדפיברילטור אם הוא זמין, בהתאם להנחיות מוקד מד"א.
ומה עושים דווקא ביום שבו שום דבר לא כואב?
החדשות הטובות הן שחלק משמעותי מהעבודה להגנה על הלב ועל המוח מתרחש בשגרה.
זה מתחיל במספרים שכדאי להכיר: לחץ הדם שלכם, רמות הסוכר והשומנים בדם. זה ממשיך בהפסקת עישון, פעילות גופנית המותאמת למצבכם, תזונה מאוזנת ושמירה על משקל תקין. אם אובחנו אצלכם מחלת לב, סוכרת, יתר לחץ דם, הפרעה בקצב הלב או גורם סיכון אחר, חשוב להקפיד על המעקב ועל הטיפול שנקבע לכם.
לא כל התקף לב ניתן למנוע, ולא כל גורם סיכון נמצא בשליטתנו. אבל הכרת הסיכון, טיפול נכון בגורמים שניתנים לאיזון והיכרות עם סימני האזהרה יכולים לעשות הבדל גדול.
שאלות נפוצות
האם התקף לב ואוטם שריר הלב הם אותו דבר?
כן. "התקף לב" הוא המונח היומיומי, ואוטם שריר הלב הוא המונח הרפואי למצב שבו אספקת הדם לחלק משריר הלב נחסמת ונגרמת פגיעה ברקמה.
כמה זמן נמשך התקף לב?
אין משך קבוע. התסמינים יכולים להיות ממושכים, להיחלש או לבוא וללכת. לכן לא משתמשים במשך הכאב כדי להחליט אם לפנות לעזרה רפואית.
האם אפשר לעבור התקף לב בלי לדעת?
כן. קיימים אוטמים "שקטים" שבהם אין תסמינים ברורים או שהם קלים מאוד. הם שכיחים יותר בין היתר אצל מבוגרים ואנשים עם סוכרת.
האם התקף לב יכול לגרום לשבץ?
במצבים מסוימים כן. לאחר אוטם עלול להיווצר קריש בתוך הלב, ואם הוא מגיע למחזור הדם במוח הוא עלול לגרום לשבץ איסכמי. בנוסף, מחלות לב ושבץ חולקים גורמי סיכון רבים.
האם סימנים להתקף לב אצל נשים שונים?
כאב או אי נוחות בחזה שכיחים גם אצל נשים, אך נשים עשויות לחוות גם קוצר נשימה, בחילה, כאבים בגב או בכתף, עייפות חריגה וחולשה. לכן חשוב להתייחס גם לתסמינים שאינם מתאימים לדימוי הקלאסי של התקף לב.