stroke-il https://stroke-il.com/ מרפאת מומחים Sun, 17 Aug 2025 09:38:02 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.2 https://stroke-il.com/wp-content/uploads/2024/07/cropped-Vector-Smart-Object-32x32.png stroke-il https://stroke-il.com/ 32 32 הקשר בין דום נשימה בשינה לשבץ מוחי https://stroke-il.com/%d7%93%d7%95%d7%9d-%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%95%d7%a9%d7%91%d7%a5/ Sun, 17 Aug 2025 09:35:22 +0000 https://stroke-il.com/?p=6134 דום נשימה בשינה, או בשמו הרפואי Obstructive Sleep Apnea (OSA) הוא הרבה יותר מבעיה של נחירות או שינה לא רציפה. […]

The post הקשר בין דום נשימה בשינה לשבץ מוחי appeared first on stroke-il.

]]>

דום נשימה בשינה, או בשמו הרפואי Obstructive Sleep Apnea (OSA) הוא הרבה יותר מבעיה של נחירות או שינה לא רציפה. מדובר בהפרעה נשימתית משמעותית המתרחשת בזמן השינה, שבה זרימת האוויר נחסמת שוב ושוב, לעיתים עשרות ואף מאות פעמים בלילה, וגורמת לירידות חוזרות ברמות החמצן בדם.

ההשפעה אינה מסתכמת בעייפות ביום שלמחרת או בתחושת חוסר רעננות. מחקרים הראו כי ל־ OSA יש קשר ישיר למחלות לב וכלי דם, ובפרט לשבץ מוחי. כאשר המוח סובל ממחסור בחמצן במהלך הלילה, נגרמים שינויים בכלי הדם ובזרימת הדם, נוצרת פגיעה בתפקוד המערכת הנוירולוגית, ומצטברת פגיעה ארוכת טווח שעלולה להוביל לאירוע מוחי.

החדשות הטובות הן ש־ OSA הוא מצב שניתן לאבחן ולטפל בו. עם העלאת המודעות, אפשר לזהות את התסמינים בשלב מוקדם, לעבור בדיקת שינה, ולהתחיל טיפול שמגן על המוח ועל הלב. חשוב לדעת שמדובר בתופעה נפוצה יותר ממה שחושבים ושאנשים רבים סובלים ממנה מבלי להיות מודעים לכך.

הבחירה כאן היא לא רק בין שינה טובה יותר או פחות, אלא בין סיכון בריאותי ממשי לבין שמירה על איכות החיים. ככל שנבין את הקשר שבין דום נשימה בשינה לשבץ מוחי, כך נוכל לפעול בזמן, להקטין סיכונים, ולשמור על הבריאות לאורך שנים.

דום נשימתי

סיפור מקרה שהשאיר חותם

פנה אל המרכז הישראלי לשבץ גבר בן 62, אדם פעיל ובריא בדר"כ, שלא ייחס חשיבות רבה לתסמינים שהופיעו אצלו בהדרגה. במשך חצי שנה הוא שם לב שהוא מתעורר לעיתים קרובות בלילה בתחושת מחנק, ושבני משפחתו העירו לו על נחירות חזקות והפסקות נשימה בזמן השינה. עם הזמן הוא התחיל לחוש עייפות כבדה במהלך היום, חוסר ריכוז, ולעיתים גם כאבי ראש בבוקר, אך ייחס זאת ללחץ בעבודה ולגיל.

האירוע ששינה הכול התרחש בבוקר שגרתי. הוא התעורר, ירד מהמיטה, וחש לפתע נימול ביד ימין וחולשה בצד אחד של הגוף. אשתו, שהבחינה בשינוי בדיבורו וביציבותו, פנתה מיד למוקד רפואי. בבדיקות הראשוניות לא נמצא דימום מוחי, אך בבירור נוסף שכלל בדיקת שינה התגלה כי הוא סובל מדום נשימה בשינה בדרגה חמורה.

הטיפול שהומלץ לו היה שימוש במכשיר CPAP המונע את חסימות דרכי האוויר בזמן השינה ושומר על רמות חמצן יציבות. לאחר מספר שבועות של שימוש קבוע, דיווח על שיפור ניכר בערנות, בשיפור איכות השינה ובתחושת החיוניות הכללית. מעבר לכך, הפחתת אירועי דום הנשימה הקטינה משמעותית את הסיכון שלו לאירוע מוחי נוסף.

הסיפור הזה מדגים עד כמה תסמינים שנראים "שגרתיים" כמו נחירות, עייפות וחוסר ריכוז, יכולים להסתיר מצב רפואי משמעותי וכמה חשוב לאבחן ולטפל בזמן.

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

מה זה דום נשימה בשינה ולמה הוא קשור לשבץ מוחי?

דום נשימה בשינה הוא מצב שבו מתרחשות הפסקות נשימה חוזרות בזמן השינה, הנגרמות לרוב כתוצאה מחסימה חלקית או מלאה של דרכי האוויר העליונות. בזמן השינה, השרירים בגרון וברקמות הרכות שבסביבתו עלולים להתרפות יתר על המידה ולצמצם את מעבר האוויר לריאות. כתוצאה מכך, רמות החמצן בדם יורדות, והמוח מקבל איתות חירום שמעיר את הגוף לשבריר שנייה כדי לחדש את הנשימה.

כאשר ההפסקות הללו קורות לעיתים קרובות – לעיתים עשרות ואף מאות פעמים בלילה – השינה הופכת מקוטעת וחסרת מנוחה. אבל הפגיעה האמיתית אינה רק בתחושת העייפות ביום שלמחרת. הירידות החוזרות בחמצן גורמות לשינויים עמוקים במערכת כלי הדם: הן מעלות את לחץ הדם, פוגעות בגמישות כלי הדם, מגבירות את רמות הדלקתיות בגוף, ועלולות להוביל להיווצרות קרישי דם. כל אלה הם גורמי סיכון ישירים לשבץ מוחי.

מחקרים מראים כי אנשים הסובלים מ־ OSA בדרגה בינונית עד חמורה נמצאים בסיכון גבוה פי שניים עד שלושה לשבץ מוחי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. אצל חולים שכבר עברו שבץ, קיומו של דום נשימה בשינה עלול לעכב את ההחלמה ולהעלות את הסיכון לשבץ נוסף.

חשוב להבין ש־ OSA לא תמיד מתבטא בנחירות בלבד. הוא יכול להופיע גם כעייפות מתמשכת, קשיי ריכוז, כאבי ראש בשעות הבוקר או שינויים במצב הרוח. זיהוי מוקדם של ההפרעה וטיפול בה יכולים לשנות לחלוטין את מהלך המחלה ולמנוע סיבוכים מוחיים בעתיד.

הקשר בין דום נשימתי לשבץ מוחי

הבדלים בין נשים לגברים בדום נשימה בשינה ובסיכון לשבץ מוחי

דום נשימה בשינה מופיע אצל שני המינים, אך מאפייניו ואופן האבחון שלו שונים בין נשים לגברים וההבדלים הללו משפיעים גם על הסיכון לשבץ מוחי.

אצל גברים, ההפרעה מאובחנת לעיתים קרובות יותר, בין היתר משום שהתסמינים הקלאסיים של נחירות רמות והפסקות נשימה בולטות, בולטים יותר לעין ולשמיעה של בני המשפחה. אצל נשים, התמונה לעיתים מורכבת יותר: רבות מדווחות על נדודי שינה, עייפות כרונית, ירידה בריכוז, שינויים במצב הרוח או כאבי ראש בבוקר, מבלי שנחירות חזקות יהיו חלק מהסיפור. התסמינים הפחות "שגרתיים" הללו מובילים לעיתים לעיכוב באבחון, ולעיתים ההפרעה מתגלה רק לאחר אירוע מוחי או בעיות בריאות אחרות.

הבדלים הורמונליים עשויים לשחק כאן תפקיד חשוב. לפני גיל המעבר, הורמונים כמו אסטרוגן ופרוגסטרון מסייעים בשמירה על טונוס שרירי דרכי האוויר, מה שיכול להקטין את הסיכון ל־OSA. עם זאת, לאחר גיל המעבר, ירידה ברמות ההורמונים הללו מעלה את הסיכון, ולעיתים הופכת את התסמינים למובהקים יותר.

מבחינת השפעת דום נשימה בשינה על שבץ, מחקרים מצביעים על כך שאצל נשים שאובחנו עם OSA קיים סיכון גבוה יותר לתוצאות חמורות לאחר שבץ, גם אם חומרת ההפרעה מבחינה נשימתית דומה לזו של גברים. הסיבה לכך אינה חד משמעית, אך ייתכן שהיא קשורה לשילוב בין עיכוב באבחון, שינויים הורמונליים והשפעות שונות על כלי הדם.

הבנה של ההבדלים הללו חשובה לא רק לרופאים, אלא גם לציבור הרחב כדי שכל אחד ואחת יוכלו לזהות את הסימנים מוקדם, לפנות לבדיקה ולקבל טיפול מתאים לפני שיתרחש נזק בלתי הפיך.

שאלות נפוצות על הקשר בין דום נשימה בשינה לשבץ מוחי

האם דום נשימה בשינה יכול להתרחש גם אצל אנשים במשקל תקין?

כן. למרות ש־ OSA נפוץ יותר אצל אנשים עם עודף משקל, הוא יכול להופיע גם אצל אנשים רזים לחלוטין, למשל עקב מבנה גרון צר, שקדים מוגדלים, או מבנה לסת שמצר את מעבר האוויר.

במקרים רבים כן. טיפול קבוע כמו CPAP או פתרונות אחרים משפר את אספקת החמצן למוח, מה שיכול לסייע בשיפור הזיכרון, הריכוז והערנות במהלך היום, גם אם כבר היו סימני פגיעה קוגניטיבית קלה.

בהחלט. OSA מגביר את הסיכון ליתר לחץ דם, הפרעות קצב לב ואי־ספיקת לב. שילוב של בעיות לב עם OSA מעלה עוד יותר את הסיכון לשבץ מוחי.

לעיתים כן, במיוחד במקרים קלים. ירידה במשקל, הפסקת עישון, שינה על הצד במקום על הגב, והימנעות מאלכוהול לפני השינה יכולים לשפר את מצב הנשימה בלילה. עם זאת, יש לבצע הערכה רפואית כדי לוודא שזה מספיק.

לא באופן שגרתי לכלל האוכלוסייה. עם זאת, אנשים בקבוצות סיכון כמו למשל כאלה עם יתר לחץ דם עמיד, סוכרת לא מאוזנת, או היסטוריה משפחתית של OSA  – יכולים לעבור בדיקת שינה יזומה גם אם אין תסמינים ברורים.

כן, אם כי הקשר לשבץ בילדות נדיר מאוד. אצל ילדים OSA נגרם לרוב משקדים או אדנואידים מוגדלים. במקרים בהם ההפרעה נמשכת שנים ללא טיפול, ייתכן שהיא תעלה את הסיכון למחלות כלי דם ולבעיות בריאותיות אחרות בבגרות.

רפואת שינה במרכז הישראלי לשבץ

במרכז השבץ יש מומחית שינה ואנו מבצעים בדיקות שינה והתאמת טיפולים למרבית הפרעות השינה

המטרה שלנו היא אבחון מהיר ומתן פיתרון מלא לבעיות שינה במטרה:

  1. לשפר את איכות החיים
  2. למנוע שבץ מח
  3. לשפר את התפקוד הקוגניטיבי

חייגו כעת או השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם בהקדם

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

The post הקשר בין דום נשימה בשינה לשבץ מוחי appeared first on stroke-il.

]]> שיקום ראייה לאחר אירוע מוחי https://stroke-il.com/%d7%a9%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a2-%d7%9e%d7%95%d7%97%d7%99/ Wed, 13 Aug 2025 12:32:31 +0000 https://stroke-il.com/?p=6085 אנחנו נוטים לחשוב על שבץ מוחי כפגיעה ביכולת הדיבור או התנועה, אבל לעיתים דווקא הראייה היא זו שנפגעת, ולעיתים באופן […]

The post שיקום ראייה לאחר אירוע מוחי appeared first on stroke-il.

]]>

אנחנו נוטים לחשוב על שבץ מוחי כפגיעה ביכולת הדיבור או התנועה, אבל לעיתים דווקא הראייה היא זו שנפגעת, ולעיתים באופן דרמטי. מטופלים רבים שמגיעים אלינו למרכז הישראלי לשבץ מספרים שבבת אחת, התמונה סביבם התעמעמה, חצי שדה הראייה נעלם, או שהאובייקטים מולם נראו מעוותים ומבלבלים. פגיעה כזו עשויה לטלטל את הביטחון, להגביר תחושת בלבול, ולהקשות על ההתנהלות היומיומית, החל מניווט ברחוב ועד קריאה או צפייה במסך.

אנשים שחוו פגיעה כזו מתארים לא פעם תחושות חוסר ודאות – מה בדיוק נפגע, האם זה הפיך, והאם אפשר לחזור להתנהל בביטחון? כדי להבין את התמונה המלאה, חשוב להכיר את סוגי הפגיעות האפשריים, את הדרכים לשיקום הראייה, ואת התמיכה המקצועית שיכולה לעזור בדרך לחיים פעילים ומלאים יותר.

איבוד ראיה לאחר שבץ

איך שבץ מוחי פוגע בראייה?

הראייה שלנו אינה מתבצעת בעיניים בלבד למעשה, רוב תהליך הראייה קורה במוח. השבץ עלול לפגוע באזור העורפי (האוקסיפיטלי) שאחראי על עיבוד תמונה, או במסלולים העצביים שמעבירים את המידע מהעין. פגיעות אלה גורמות ללקויות שונות בראייה, גם כאשר העיניים עצמן תקינות לגמרי.

ככל שהשבץ מתרחש קרוב יותר למסלולים המרכזיים של הראייה, כך ההשלכות משמעותיות יותר. לעיתים מדובר בפגיעה במרכז הראייה (Central Vision) ולעיתים בשדה ההיקפי, מה שמוביל למצבים מבלבלים במיוחד, בהם אדם רואה חד, אך מפספס חפצים או אנשים בצד אחד של המרחב.

מקרה טיפוסי הוא מטופל שמרגיש "כאילו שמו לי וילון בצד ימין של התמונה" – תיאור שכיח בקרב נפגעי המיאנופסיה. אחרים מתארים תחושת סחרחורת, קושי לעקוב אחרי אובייקט נע, או תחושת בלבול כללית כשמנסים לקרוא שלט או לעבור בין חדרים.

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

סוגי פציעות נפוצות

המיאנופסיה  (Hemianopsia)

אובדן של מחצית משדה הראייה, בדר"כ אותו צד בשתי העיניים. מי שסובל ממנה עלול להיתקל בקירות, להתנגש בעוברי אורח, לפספס חלק מהטקסט בקריאה, או להחמיץ מדרגות בצד הפגוע.

ראייה כפולה (דיפלופיה)

תוצאה של פגיעה בשרירי העין או בעצבוב שלהם. המטופל רואה שתי תמונות של אותו עצם, מה שמקשה על נהיגה, קריאה או התמקדות.

קשיי התמצאות מרחבית

העין רואה, אבל המוח מתקשה לפרש את המידע. זה מוביל לקושי בהערכת מרחקים, לפחד במעברים צרים, או לבלבול במרחב מוכר.

תסמונת הזנחה  (Neglect)

לרוב נובעת מפגיעה באונה הימנית של המוח, ומתבטאת באי־קליטה של צד שלם במרחב למשל, המטופל לא יבחין כלל בצלחת בצד שמאל של השולחן. לא מדובר בבעיה ראייתית "רגילה", אלא בהפרעה בתשומת הלב.

תסמונת Balint

נדירה אך משמעותית. מתבטאת בקושי לראות יותר מאובייקט אחד בזמן, מה שגורם לבלבול עמוק ומגבלות בתפקוד היומיומי.

חוסר מודעות לפגיעה  (Anosognosia)

בחלק מהמקרים המטופל כלל אינו מודע לכך ששדה הראייה שלו נפגע, מה שעלול לסכן אותו בהתנהלות בשטח פתוח או בכביש.

שיקום ראייה לאחר שבץ

חשוב לדעת: לא תמיד ניתן להחזיר את הראייה למצב שבו הייתה לפני השבץ, אבל ברוב המקרים ניתן לשפר את איכות החיים ואת הבטיחות באופן משמעותי וזה בדיוק מה ששיקום נכון עושה.

שיקום ראייה כולל שילוב של גישות שונות, המותאמות אישית לכל מטופל:

  1. אבחון מדויק בעזרת נוירולוגים, נוירואופטומטריסטים ומומחים לשיקום תפקודי.
  2. תרגול ויזואלי שיקומי: תרגול יומיומי של סריקות עיניים, אימון מיקוד, תיאום עין־יד, והרחבת טווח תשומת הלב החזותית.
  3. התאמות תפקודיות בבית ובחוץ: מיקום רהיטים, שילוט בולט, הגדלת טקסטים, סידור מחדש של הסביבה כדי לשפר את ההתמצאות.
  4. עזרים טכנולוגיים: תוכנות הגדלה, אפליקציות תרגול, מסכים עם ניגודיות גבוהה, משקפי פריזמה שעוזרים להחזיר שדה ראייה.
  5. שיטות חדשניות: בחלק מהמקרים נעשה שימוש במציאות מדומה (VR) או באימון נוירו־קוגניטיבי מתקדם כדי לתרגל ראייה במצבים מדומים מהחיים האמיתיים.
שיקום ראייה לאחר אירוע מוחי

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

שיקום מבוסס פיצוי או שיקום מבוסס שיפור?

שתי הגישות המרכזיות לשיקום ראייה הן:

  1. פיצוי: עוזרים למטופל ללמוד דרכים עוקפות להתמודד עם הפגיעה. למשל: הפניית ראש יזומה לצד הפגוע כדי "לראות" את מה שנעלם משדה הראייה.
  2. שיפור פונקציונלי: אימון ממוקד שמטרתו לשפר את עיבוד המידע החזותי ולהחזיר את היכולת לזהות, לעקוב ולהגיב.

הבחירה בין הגישות (או השילוב ביניהן) תלויה בגורמים כמו גיל, אזור הפגיעה, מוטיבציה שיקומית, ורקע רפואי קודם.

הצד הרגשי של פגיעה בראייה לא פחות חשוב

כאשר אדם מאבד לפתע חלק מהראייה שלו, זה כמעט תמיד מלווה בתחושות קשות: בלבול, תסכול, ירידה בביטחון העצמי ולעיתים גם הסתגרות. גם המשפחה לא תמיד מבינה עד כמה הראייה משפיעה על מצב הרוח, העצמאות, והתחושה הכללית.

לכן במרכז הישראלי לשבץ אנו רואים בשיקום ראייה תהליך רגשי לא פחות מפיזי. עבור רבים מהמטופלים, דווקא התמיכה האנושית, ההקשבה, ההסברה, ההדרכה האישית והתחושה שיש מי שרואה את האדם שמאחורי התסמין, היא מה שמאפשרת להם להחזיר לעצמם תחושת ביטחון ולהתחיל לצעוד קדימה.

מתי כדאי לפנות לשיקום ראייה?

הזמן האידיאלי להתחיל בשיקום הוא מוקדם ככל האפשר, אך גם חודשים לאחר השבץ ניתן להשיג שיפור. אם אתם מבחינים בקושי בקריאה, התמצאות, או תלונות על טשטוש / כפילות, גם אם האבחנה הראשונית לא כללה "פגיעה בעיניים" – חשוב לבדוק מחדש.

אנחנו במרכז הישראלי לשבץ מאמינים שכל אדם זכאי להזדמנות לשוב לתפקוד מיטבי. צוות השיקום שלנו פוגש מטופלים לא רק מתוך ההסתכלות הרפואית היבשה, אלא מתוך היכרות עמוקה עם התחושות, החששות, והמאבק האישי שמתרחש בכל שלב של ההחלמה.

העיניים רואות, אבל גם הלב צריך להבין

פגיעה בראייה לאחר שבץ יכולה להיות מתסכלת ולעיתים קשה להסבירה לסביבה. היא לא תמיד נראית מבחוץ, אבל היא בהחלט מורגשת מבפנים. החדשות הטובות הן שיש מה לעשות בעזרת צוות מקצועי, ליווי רגשי נכון ותוכנית שיקום מדויקת.

אז אם אתם או אדם יקר לכם חווים שינוי בראייה בעקבות שבץ, אנחנו כאן בשבילכם. במרכז הישראלי לשבץ תמצאו את הידע, הכלים והאנשים שילוו אתכם בצעדים הבאים.


לתיאום ייעוץ ראשוני, מוזמנים לצור קשר

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

The post שיקום ראייה לאחר אירוע מוחי appeared first on stroke-il.

]]> פרופ' אלון אברהם https://stroke-il.com/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%a4-%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%91%d7%a8%d7%94%d7%9d/ Tue, 05 Aug 2025 09:08:54 +0000 https://stroke-il.com/?p=6059 מומחה לנוירולוגיה, מנהל השירות למחלות נוירומוסקולריות, מנהל תחום EMG ורופא בכיר במערך הנוירולוגי במרכז הרפואי איכילוב פרופסור אברהם מייעץ במגוון […]

The post פרופ' אלון אברהם appeared first on stroke-il.

]]>
פרופ' אלון אברהם

מומחה לנוירולוגיה, מנהל השירות למחלות נוירומוסקולריות, מנהל תחום EMG ורופא בכיר במערך הנוירולוגי במרכז הרפואי איכילוב

פרופסור אברהם מייעץ במגוון רחב של תחומים נוירולוגיים, עם מומחיות ייחודית במחלות הנוירון המוטורי (ALS), נוירופתיות (פגיעה בעצבים ההיקפיים), מחלות של צומת עצב-שריר (MG) ומחלות שריר.

פרופ' אברהם מבצע בעצמו וללא תיווך של טכנאי בדיקות אלקטרומיוגרפיה והולכה עצבית (EMG+NCS) וכן בדיקות סיב בודד (SFEMG)  על מנת לצמצם למינימום את אי הנוחות בבדיקה ולהבטיח דיוק מרבי ואבחון מיטבי.

ניתן להזמין תור לייעוץ, לבדיקת EMG, או לייעוץ משולב עם בדיקת EMG.

פרופ' אברהם מבצע בנוסף בדיקות EMG משולבות עם אולטרסאונד, המאפשרות שיפור בדיוק האבחנה. שילוב זה יעיל במיוחד במצבים כגון תסמונות לכידה (כתסמונת התעלה הקרפלית), נוירופתיות דלקתיות (CIDP) וניוון שרירים (ALS). הבדיקה זמינה בתיאום מראש.

השכלה והכשרה מקצועית

  • 1998–2003 לימודי רפואה בטכניון, סיום תואר בהצטיינות כולל עבודת גמר מצטיינת
  • 2004–2005 סטאז' בבית החולים שיבא, תל השומר
  • 2005–2010 התמחות בנוירולוגיה, המרכז הרפואי רבין קמפוס בילינסון
  • 2014–2017 השתלמות על-קלינית ומחקרית במרכז הנוירומוסקולרי, Toronto General Hospital, קנדה

ניסיון מקצועי

  • 2005–2010 מתמחה בנוירולוגיה, המרכז הרפואי רבין
  • 2010–2014 רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית ובמכון הנוירומוסקולרי, המרכז הרפואי איכילוב
  • 2014–2017 השתלמות על קלינית ומחקרית, טורונטו, קנדה
  • 2017 – היום רופא בכיר ביחידה למחלות נוירומוסקולריות, המרכז הרפואי איכילוב
  • 2020 – היום מנהל תחום EMG, המרכז הרפואי ת"א
  • 2025 – היום מנהל השירות למחלות נוירומוסקולריות, המרכז הרפואי איכילוב

מעמד אקדמי

פרופסור חבר קליני, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב

The post פרופ' אלון אברהם appeared first on stroke-il.

]]> דיסארטריה – כשפתאום קשה לדבר https://stroke-il.com/%d7%93%d7%99%d7%a1%d7%90%d7%a8%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%94/ Sun, 03 Aug 2025 10:15:49 +0000 https://stroke-il.com/?p=6042 מתי חשוב לפנות לנוירולוג? האם אתם או אדם קרוב אליכם חווים קושי פתאומי בהגייה? האם צורת הדיבור הפכה לעמומה, איטית […]

The post דיסארטריה – כשפתאום קשה לדבר appeared first on stroke-il.

]]>

מתי חשוב לפנות לנוירולוג?

האם אתם או אדם קרוב אליכם חווים קושי פתאומי בהגייה? האם צורת הדיבור הפכה לעמומה, איטית או לא ברורה, גם כשאין סיבה נראית לעין? דיסארטריה היא תופעה נוירולוגית מוכרת, אך פעמים רבות היא מתפתחת בהדרגה מבלי שמזהים אותה בזמן. במרכז הישראלי לשבץ אנחנו פוגשים מטופלים שמגיעים אלינו לאחר תקופה ממושכת שבה התקשו לדבר, לעיתים מתוך מחשבה שמדובר בעייפות או בתופעה חולפת. מטרתנו כאן במאמר זה היא להסביר מהי דיסארטריה, מהם הסימנים שדורשים בירור רפואי, כיצד אנו ניגשים לאבחון ולטיפול, ומדוע אין להמתין כשהדיבור משתנה.

דיסארטריה קושי בדיבור

מהי דיסארטריה?

דיסארטריה היא הפרעת דיבור הנובעת מפגיעה בשרירים האחראים על ההפקה הקולית, כתוצאה מפגיעה נוירולוגית. בניגוד להפרעות שפה שבהן נפגעת היכולת להבין או להרכיב משפטים, דיסארטריה משפיעה בעיקר על המערכת המוטורית של הדיבור, על השרירים שאחראים על תנועת הלשון, הפה, החיך, מיתרי הקול והנשימה בעת דיבור.

הסיבה לכך עשויה להיות שבץ מוחי, חבלת ראש, גידול, מחלה נוירולוגית מתקדמת כמו פרקינסון או ALS ולעיתים גם דלקת או זיהום במערכת העצבים. הפגיעה אינה זהה אצל כל המטופלים: ישנם מקרים של דיסארטריה קלה שמורגשת רק בשעות העייפות, וישנם מצבים שבהם הדיבור כמעט ואינו ניתן להבנה. בכל מקרה, מדובר בסימן נוירולוגי שדורש אבחון מדויק בהקדם האפשרי.

תסמינים אפשריים של דיסארטריה

הסימנים לדיסארטריה יכולים להיות שונים ממטופל למטופל, אך כולם נובעים מפגיעה בשליטה בשרירי הדיבור. לעיתים מדובר בשינוי עדין בטון או בקצב, ולעיתים מדובר בקושי בולט שמקשה מאוד על התקשורת.

הנה חלק מהתסמינים הנפוצים:

  • דיבור איטי, לא ברור או "מרוח".
  • טון דיבור חלש או מונוטוני.
  • קושי בהגיית עיצורים מסוימים.
  • תחושת עייפות או מאמץ בעת הדיבור.
  • ירידה ביכולת לשלוט בעוצמת הקול או בגובה הצליל.
  • דיבור מקוטע, עם עצירות פתאומיות או חוסר קצב.
  • ריור לא רצוני בעקבות ירידה בשליטה בשרירי הפה.

בחלק מהמקרים, מטופלים מדווחים שהסביבה לא מבינה אותם או מבקשת מהם לחזור שוב ושוב על מה שאמרו. זהו אחד הסימנים הבולטים לדיסארטריה, במיוחד כשהוא חדש יחסית או הולך ומחמיר.

מתי לפנות לנוירולוג?

כל שינוי פתאומי בדיבור מחייב בירור רפואי, גם אם הוא נראה קל או זמני. דיסארטריה היא לא תופעה "רגילה שקורית עם הגיל" או תוצאה של עייפות, אלא תסמין נוירולוגי שדורש אבחנה מקצועית. לכן, כשדיבור הופך פחות ברור, איטי או עמום, במיוחד אם השינוי הופיע במהירות, יש להגיע לבדיקה נוירולוגית בהקדם.

במרכז הישראלי לשבץ אנחנו רואים פעמים רבות מצבים שבהם דיסארטריה היא התסמין הראשון לשבץ מוחי קל, למחלת עצבים פרוגרסיבית, או לפגיעה נוירולוגית שניתן לטפל בה בזמן. העיכוב בפנייה לייעוץ נוירולוגי עלול להוביל להחמרה, לכן המלצתינו ברורה: כשיש ספק – אין ספק. עדיף לבדוק מוקדם מאשר להצטער מאוחר יותר.

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

מה עושה נוירולוג במקרה של דיסארטריה?

במקרים של דיסארטריה, תהליך האבחון מתחיל בשיחה ובבדיקה קלינית, שבהן אנו בודקים את טיב הדיבור, התיאום השרירי, טונוס השרירים ותפקוד נוסף של מערכת העצבים. לעיתים נדרש בירור נוסף באמצעות הדמיה מוחית, בדיקות דם או בדיקות נוירופיזיולוגיות, על מנת לשלול סיבות שונות ולזהות את מקור הבעיה.

בשלב הבא, ובהתאם לאבחנה, נבנה למטופל.ת תוכנית טיפול מותאמת אישית. לעיתים מדובר בטיפול תרופתי, לעיתים בהפניה לטיפול בליווי קלינאית תקשורת, ולעיתים בשילוב של שיקום נוירולוגי ופיזיותרפיה. מטרתנו היא לא רק לטפל בתסמין, אלא לזהות את שורש הבעיה ולסייע למטופל.ת לשוב לתקשורת ברורה ובטוחה.

איך אפשר להקל על ההתמודדות בבית?

מלבד הבירור הרפואי והטיפול המקצועי, יש לא מעט דרכים פשוטות שיכולות להקל על חיי היומיום של האדם עם דיסארטריה. אנחנו ממליצים לבני המשפחה ולמטפלים בסביבה הקרובה:

  1. לא להאיץ בדיבור, לא להשלים משפטים במקומו, ולא לנסות "לנחש" מה הוא רצה לומר.
  2. לשמור על קשר עין, להקשיב בסבלנות, ולתת לו את הזמן להשלים את דבריו בקצב שלו.
  3. לעודד שימוש במחוות ידיים או עזרים חזותיים כמו כתיבה או סימנים מוסכמים.
  4. לבחור סביבה שקטה לדיבור, בלי רעשי רקע שמקשים על הבנה.
  5. לשדר ביטחון, סבלנות וכבוד – גם כשיש קושי, התקשורת עדיין אפשרית ומשמעותית.

שינויים קטנים כאלה יוצרים תחושת ביטחון ושייכות, ומסייעים לא רק בתקשורת אלא גם בתחושת הערך והכבוד של האדם שמולכם.

הפרעת דיבור היא לא תמיד "בעיה של גיל"

אחת הטעויות הנפוצות ביותר בקרב בני משפחה היא לייחס שינויים בדיבור להזדקנות טבעית. נכון, בגיל מבוגר ייתכנו שינויים קלים בטון הדיבור או בקצבו, אך דיסארטריה אינה חלק נורמלי מהזדקנות. היא תוצאה של שינוי נוירולוגי שדורש התייחסות מקצועית.

אצל חלק מהמטופלים, הגישה של "זה בטח בגלל הגיל" – גורמת לעיכוב של חודשים באבחון. בזמן הזה, התסמינים מתגברים, התסכול גובר, והטיפול נהיה מורכב יותר. לכן חשוב לדעת: אם יש שינוי בדיבור, לא מובן מאליו ש"זה הגיל". כדאי לבדוק, לוודא, ולטפל בהתאם.

לא להתעלם מהשינוי בדיבור

במרכז הישראלי לשבץ מאמינים שדיבור ברור הוא לא רק כלי תקשורת, הוא ביטוי של נוכחות, ביטחון וזהות. כאשר הדיבור משתנה, האדם עצמו מרגיש פחות מובן, לעיתים פחות נוכח, וזה משפיע על כל תחומי החיים.

אם אתם מבחינים בשינוי בדיבור שלכם או של אדם קרוב, אל תמתינו. דיסארטריה היא סימן חשוב למצב שדורש בירור רפואי. ככל שמקדימים להגיע אלינו, כך קל יותר להבין את הגורם, להתחיל טיפול ולהחזיר את הדיבור למסלולו התקין.

הצוות הנוירולוגי שלנו כאן כדי להקשיב, לאבחן וללוות במקצועיות, ברגישות ובידיים בטוחות.

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

שאלות נפוצות על דיסארטריה

מה ההבדל בין דיסארטריה לאפאזיה?

דיסארטריה היא הפרעת דיבור ממקור מוטורי, בעוד אפאזיה נובעת מהפרעה במרכזי השפה במוח. בדיסארטריה האדם יודע מה הוא רוצה לומר, אך מתקשה פיזית לבטא זאת.

במקרים מסוימים, בעיקר אם נגרמה מאירוע זמני כמו שבץ קל, ייתכן שיפור חלקי או מלא. עם זאת, לרוב נדרש אבחון וטיפול כדי להשיג תוצאות מיטביות.

דיסארטריה כשלעצמה אינה מצב מסכן חיים, אך לעיתים היא סימן ראשון לשבץ מוחי, מחלה נוירולוגית מתקדמת או פגיעה משמעותית – ולכן מחייבת בירור.

הפנייה הראשונית צריכה להיות לנוירולוג. במרכז הישראלי לשבץ אנו מבצעים את הבירור הנדרש ומפנים לטיפולים משלימים לפי הצורך, כגון קלינאות תקשורת או שיקום.

בהחלט. במרבית המקרים ניתן להשיג שיפור באמצעות שילוב של טיפול בגורם הנוירולוגי ותרגול דיבור עם קלינאית תקשורת. ככל שמקדימים לטפל, כך יש סיכוי גבוה יותר לשיפור משמעותי.

The post דיסארטריה – כשפתאום קשה לדבר appeared first on stroke-il.

]]> דר אנה מאזו https://stroke-il.com/%d7%93%d7%a8-%d7%90%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%90%d7%96%d7%95/ Sun, 03 Aug 2025 09:16:55 +0000 https://stroke-il.com/?p=6009 ד"ר אנה מאזו רופאה בכירה ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי איכילוב השכלה​1997-2003 – לימודי רפואה MD בביה"ס לרפואה: RUSSIAN STATE […]

The post דר אנה מאזו appeared first on stroke-il.

]]>
דר אנה מאזו
ד"ר אנה מאזו
רופאה בכירה ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי איכילוב
 
השכלה
​1997-2003 – לימודי רפואה MD בביה"ס לרפואה: RUSSIAN STATE MEDICAL UNIVERSITY במוסקבה, רוסיה
 

התמחות

  • 2012-2016 – התמחות בקרדיולוגיה, ביה"ח תל השומר
  • 2008-2012 – התמחות ברפואה פנימית, המרכז הרפואי תל אביב, ביה"ח איכילוב
  • 2007-2008 – סטאז', המרכז הרפואי תל אביב, ביה"ח איכילוב
  • 2003-2005 – התמחות ברפואה פנימית, – Buyanov hospital #12 במוסקבה, רוסיה 
מומחיות מוכרת
  • ​קרדיולוגיה
  • רפואה פנימית
השתלמויות
  • נובמבר 2020 – Certification in Cardiac Device Specialist Written Assessment European Heart Rhythm exam – successfully passed   
  • 2017-2019 – השתלמות באלקטרופיזיולוגיה, המרכז הרפואי תל אביב, ביה"ח איכילוב
ניסיון קליני
  • החל מ- 2019 –  רופאה בכירה במערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב, ביה"ח איכילוב
  • 2017-2019 השתלמות באלקטרופיזיולוגיה/cardiac devices, המחלקה לקרדיולוגיה התערבותית, המרכז הרפואי תל אביב, ביה"ח איכילוב
  • 2012-2016 התמחות בקרדיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב, ביה"ח איכילוב
  • 2008-2012  התמחות ברפואה פנימית, פנימית ה', המרכז הרפואי תל אביב, ביה"ח איכילוב
  • 2007-2008 סטאז' במרכז הרפואי תל אביב, ביה"ח איכילוב
פרסומים מקצועיים
​4 פרסומים מקצועיים
 
חברות באיגודים מקצועיים
  • ​האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה
  • European Heart Rhythm Association
שטחי התעניינות ועיסוק מיוחדים
  • הפרעות קצב
  • השתלות קוצבים
  • השתלות דפיברילטורים

The post דר אנה מאזו appeared first on stroke-il.

]]> ד"ר דויד קרביץ https://stroke-il.com/%d7%93%d7%a8-%d7%93%d7%95%d7%99%d7%93-%d7%a7%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%a5/ Tue, 29 Jul 2025 07:44:15 +0000 https://stroke-il.com/?p=5983 ד"ר דויד קרביץ רופא בכיר ביחידה לרפואת עצב-שריר, המערך הנוירולוגי, מרכז רפואי סוראסקי (איכילוב) 2020 – 2025 התמחות בנוירולוגיה, מרכז רפואי […]

The post ד"ר דויד קרביץ appeared first on stroke-il.

]]>

ד"ר דויד קרביץ

רופא בכיר ביחידה לרפואת עצב-שריר, המערך הנוירולוגי, מרכז רפואי סוראסקי (איכילוב)
 
2020 – 2025 התמחות בנוירולוגיה, מרכז רפואי סוראסקי (איכילוב)  – סיום התמחות בהצטיינות
 
2019-2020 – סטאז' ברפואה, מרכז רפואי שמיר (אסף הרופא) סיום בהצטיינות 
 
השכלה:
2012-2018 אוניברסיטת דברצן, הונגריה, הפקולטה לרפואה – MD סיום בהצטיינות יתרה
 
שירות צבאי
2008-2011 – חיל המודיעין, יחידה 8200
 
שפות:
• עברית – שפת אם
• אנגלית – טובה מאוד
• רוסית – טובה
 

The post ד"ר דויד קרביץ appeared first on stroke-il.

]]> זעזוע מוח https://stroke-il.com/%d7%96%d7%a2%d7%96%d7%95%d7%a2-%d7%9e%d7%95%d7%97/ Sun, 20 Jul 2025 12:56:15 +0000 https://stroke-il.com/?p=5969 קרה לכם שקיבלתם מכה בראש, הרגשתם סחרחורת קלה או עייפות חריגה ולא ידעתם אם זה רציני או יעבור מעצמו? זה […]

The post זעזוע מוח appeared first on stroke-il.

]]>

קרה לכם שקיבלתם מכה בראש, הרגשתם סחרחורת קלה או עייפות חריגה ולא ידעתם אם זה רציני או יעבור מעצמו? זה קורה להרבה אנשים. לא כל חבלה בראש מובילה לנזק, אבל יש מקרים שבהם מדובר בזעזוע מוח שדורש מעקב רפואי. במרכז הישראלי לשבץ פוגשים מדי שבוע אנשים שמתלבטים אם לפנות לבדיקה ובדיוק בשביל זה אנחנו כאן – כדי לעזור לכם להבחין מתי כדאי להמתין ומתי עדיף לבדוק בהקדם.

מהו בעצם זעזוע מוח?

זעזוע מוח הוא סוג של פגיעת ראש שמתרחשת לאחר מכה חזקה, תנועה פתאומית או חבלה שגורמת להפרעה זמנית בפעילות החשמלית במוח. לרוב, לא מדובר בפציעה חיצונית נראית לעין – אין שבר, אין דימום – אבל עדיין יכולה להתרחש הפרעה בתפקוד המוחי. החבלה עצמה יכולה להיגרם מנפילה בבית, מתאונה בדרכים, מחבטה ספורטיבית או אפילו ממכה לא חזקה במיוחד. הגוף אולי מתאושש מהר, אבל המוח, שהוא עדין ומורכב, עלול להזדקק ליותר זמן כדי לחזור לשגרה מלאה.

בדיקה אצל הרופא לאחר זעזוע מוח

תסמינים שכיחים לאחר זעזוע מוח

אחד הדברים שמבלבלים בזעזוע מוח הוא שהתסמינים לא תמיד מופיעים מיד, לעיתים חולפות שעות ואפילו ימים לפני שמרגישים שמשהו אינו כשורה. הנה כמה מהתסמינים הנפוצים:

  • כאב ראש מתמשך או גובר.
  • סחרחורת או חוסר שיווי משקל.
  • בחילות או הקאות.
  • טשטוש ראייה.
  • בלבול או ירידה בזיכרון.
  • קשיים בריכוז.
  • הפרעות שינה או עייפות חריגה.
  • רגישות לאור או לרעש.
  • שינויי מצב רוח, עצבנות או חרדה לא מוסברת.

לא חייבים לחוות את כל התסמינים לעיתים תסמין אחד בלבד מספיק כדי להצדיק התייעצות רפואית.

מתי כדאי לפנות לנוירולוג?

זוהי אחת השאלות המרכזיות ששואלים – מתי יש "סיבה לדאגה"?
אם אתם, או אדם קרוב אליכם, חווים אחד או יותר מהתסמינים הבאים, חשוב מאוד לפנות לבדיקה:

  • אובדן הכרה, אפילו קצר.
  • הקאות חוזרות.
  • בלבול שאינו חולף.
  • בעיות ראייה או דיבור.
  • חולשה או נימול בגפיים.
  • קושי לעקוב אחרי שיחה או להבין סיטואציה פשוטה.
  • שינוי בהתנהגות, כמו כעס, עצבנות או חוסר תגובתיות.
  • כאב ראש שמחמיר עם הזמן.

אל תמתינו "לראות אם יעבור". עדיף לגשת לבדיקה ולשלול סיבוך, מאשר לגלות מאוחר מדי שהייתה החמרה.

סימנים שדורשים פנייה מיידית לנוירולוג:

גם אם חלק מהתסמינים נראים קלים או זמניים, יש סימנים שדורשים פנייה מיידית לנוירולוג, בלי דחייה ובלי לחכות שיחמירו. ריכזנו בטבלה את העיקריים שבהם, כדי שתוכלו לזהות מתי באמת לא כדאי להסתכן.

סימן / תסמין

מדוע חשוב לבדוק?

הקאות חוזרות

עלול לרמוז על לחץ תוך גולגולתי

בלבול או חוסר התמצאות

ייתכן שיש פגיעה בתפקוד המוחי

אובדן הכרה (גם קצר)

מצריך שלילה של דימום או זעזוע חמור

שינויי התנהגות פתאומיים

נדרשת בדיקה לתפקודים קוגניטיביים

ראייה כפולה / טשטוש

סימן אפשרי ללחץ או נזק עצבי

כאב ראש שלא עובר או שמתגבר

עלול להעיד על סיבוך פנימי

איך נוירולוג יכול לעזור?

במרכז הישראלי לשבץ מבצעים בדיקה נוירולוגית מקיפה, הכוללת הערכה של תפקודים מוחיים, תגובות עצביות, זיכרון, ריכוז ועוד. במידת הצורך נשלח לבדיקות הדמיה CT או MRI כדי לוודא שלא קיימת פגיעה מבנית או דימום פנימי. מעבר לאבחון, אנו גם מלווים את המטופל בתהליך ההתאוששות – בין אם מדובר במעקב שגרתי, הפנייה לטיפול שיקומי, או התאמות שצריך לבצע ביומיום כדי להקל על החזרה לשגרה.

גם במקרים קלים, לא מחכים

רבים חוששים ש"יפריזו בתגובה" או "יעשו סיפור", אך כשמדובר בזעזוע מוח, אפילו תסמין קטן עלול לרמז על בעיה עמוקה יותר. ככל שהבדיקה מתבצעת מוקדם יותר, כך אפשר להימנע מהחמרה ולמנוע נזק עתידי. פנייה לנוירולוג היא לא בהכרח תוצאה של מצב מסוכן, אלא צעד זהיר ואחראי, כזה שיכול להציל חיים או למנוע פגיעה באיכות החיים.

אתם לא לבד, אנחנו כאן כדי לבדוק, להסביר ולהרגיע

אם קיבלתם מכה בראש ואתם לא בטוחים מה כדאי לעשות, אל תישארו עם השאלה הזו לבד.
במרכז הישראלי לשבץ תמצאו צוות נוירולוגים מומחים, בדיקות מתקדמות, וליווי אנושי שמבין בדיוק מה עובר עליכם. גם אם מדובר בחשש קטן, לפעמים די בשיחה קצרה ובבדיקה פשוטה כדי להחזיר את תחושת הביטחון.
התקשרו עכשיו, קבעו פגישה, ובואו לוודא שהכול באמת בסדר.

שאלות נפוצות על זעזוע מוח

האם אפשר לחזור לשגרה רגילה מיד אחרי זעזוע מוח?

לא תמיד. גם אם התחושה הכללית סבירה, חשוב לא להעמיס על הגוף והמוח מיד. לעיתים נדרש מנוחה פיזית וקוגניטיבית של כמה ימים, כולל הימנעות ממסכים, מאמץ גופני ומתח רגשי, עד לאישור רפואי לחזרה לפעילות מלאה.

במקרים קלים מאוד – אולי. אבל מאחר שלא תמיד יודעים אם קיימת פגיעה פנימית, מומלץ תמיד להתייעץ עם נוירולוג. גם בדיקה אחת יכולה למנוע סיכון מיותר.

הבדל עיקרי הוא בתסמינים ובעוצמתם. כאב ראש קל שחולף שונה מבלבול מתמשך, הקאות או שינוי התנהגות. אם יש ספק – אין ספק: נבדקים.

בהחלט. בגיל מבוגר, הסיכון לסיבוכים מזעזוע מוח גבוה יותר, גם אם החבלה נראית קלה. עם השנים, המוח נעשה רגיש יותר לשינויים בלחץ ובזרימת הדם, ויש גם נטייה לשכוח תסמינים או לייחס אותם לעייפות או גיל. לכן חשוב לא להקל ראש ולפנות להערכה נוירולוגית אם יש ספק.

לרוב, מדובר בשבוע־שבועיים. אך במקרים מסוימים ההחלמה נמשכת יותר – תלוי בגיל, עוצמת הפגיעה, וברקע הבריאותי. רק רופא יכול לקבוע מה נכון לכל מקרה.

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

The post זעזוע מוח appeared first on stroke-il.

]]> טיפול בהפרעות תנועה באמצעות בוטוליניום טוקסין https://stroke-il.com/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%94/ Tue, 24 Jun 2025 11:48:36 +0000 https://stroke-il.com/?p=5869 הפרעות תנועה (Movement Disorders) הן קבוצה רחבה של מצבים נוירולוגיים המאופיינים בתנועות בלתי רצוניות, חוסר שליטה בשרירים, או הפרעות טונוס […]

The post טיפול בהפרעות תנועה באמצעות בוטוליניום טוקסין appeared first on stroke-il.

]]>

הפרעות תנועה (Movement Disorders) הן קבוצה רחבה של מצבים נוירולוגיים המאופיינים בתנועות בלתי רצוניות, חוסר שליטה בשרירים, או הפרעות טונוס שריר. טיפול בהפרעות אלו דורש גישה רב-מערכתית, אך במרבית המקרים של הפרעות ממוקדות, בוטוליניום טוקסין Botulinum Toxin מהווה את אחד מאבני היסוד בטיפול הפרמקולוגי המודרני.

מהו בוטוליניום טוקסין?

בוטוליניום טוקסין, הידוע בשמו המסחרי "בוטוקס", הוא נוירוטוקסין המופק מהחיידק Clostridium botulinum מבחינה פרמקולוגית, חומר זה פועל על ידי חסימת שחרור אצטילכולין (Acetylcholine) בקצות העצבים המוטוריים. וכך מונע העברת אותות עצביים לשרירים. כתוצאה מכך, מושגת הרפיית שרירים סלקטיבית באזורים המטופלים, המאפשרת הפחתה של התכווצויות שרירים לא רצוניות.

יישומים קליניים בהפרעות תנועה

  • דיסטוניה מוקדית (Focal Dystonia): דיסטוניה היא הפרעה נוירולוגית המאופיינת בהתכווצויות שרירים ממושכות, היוצרות תנועות או תנוחות חריגות. דוגמאות שכיחות כוללות טורטיקוליס צווארי (Cervical Dystonia), דיסטוניה של היד (Writer’s Cramp) ובלפרוספזם (Blepharospasm). הזרקת בוטוליניום טוקסין לשרירים המעורבים מביאה לירידה בהתכווצות הלא רצונית, שיפור תפקודי ונוחות פיזית.
  • ספסטיות לאחר אירוע מוחי (Post-Stroke Spasticity): בחולים הסובלים מנוקשות שרירים (Spasticity) לאחר שבץ מוחי, בוטוליניום טוקסין מסייע להפחית כאב, לשפר טווחי תנועה, ולאפשר תפקוד יומיומי טוב יותר.
  • רעד ממוקד (Focal Tremor): רעד ראש (Head Tremor) או רעד קול (Vocal Tremor) עשויים להגיב לטיפול בבוטוליניום טוקסין, במיוחד כאשר הרעד ממוקם בקבוצת שרירים ספציפית.
  • טיקים ותסמונת טורט (Tics and Tourette Syndrome): במקרים מסוימים, טיפול בבוטוליניום טוקסין יכול להפחית את עוצמת הטיקים המוטוריים, במיוחד בטיקים ממוקדים.
  • המיפספזיה (Hemifacial Spasm): הפרעה זו מאופיינת בהתכווצויות בלתי רצוניות בצד אחד של הפנים, ולרוב מגיבה היטב להזרקות בוטוליניום טוקסין.
Dystonia

יתרונות הטיפול

  • ממוקדות אנטומית: טיפול מקומי שאינו משפיע על כלל מערכות הגוף, מפחית סיכון לתופעות לוואי כלליות.
  • שיפור איכות חיים: הפחתת כאב, שיפור תפקוד יומיומי, והקלה על סבל פיזי ונפשי.
  • פרופיל בטיחותי: תופעות לוואי נדירות ומקומיות, כגון חולשת שריר זמנית באזור המוזרק.

מגבלות ואתגרים בטיפול

  • אפקט זמני: משך הפעילות של בוטוליניום טוקסין מוגבל ל-3–4 חודשים, ולכן נדרשות הזרקות חוזרות.
  • דרישת דיוק אנטומי: הצלחת הטיפול תלויה בדיוק ההזרקה, לעיתים תוך שימוש בהדמיה (אולטרסאונד) או אלקטרומיוגרפיה (EMG).
  • פיתוח נוגדנים: בחלק מהמטופלים, עם הזמן, מתפתחים נוגדנים כנגד בוטוליניום טוקסין, העלולים להפחית את יעילות הטיפול.

סיפור מקרה לדוגמה: טיפול בלקוח עם טורטיקוליס צווארי

מר ד', בן 42, פנה לבית החולים עם תלונה על כאבים עזים בצוואר ונטייה קבועה של הראש לצד שמאל. בבדיקה נוירולוגית אובחנה דיסטוניה צווארית (טורטיקוליס ספזמודי). כאשר המטופל מתאר קושי בנהיגה, כאבים בזמן שינה, ופגיעה באיכות החיים.

לאחר הערכה נוירולוגית, הוחלט לטפל בהזרקות בוטוליניום טוקסין לשרירים המסובבים בצוואר. ההזרקה בוצעה תחת הדמיה באולטרסאונד, על מנת להבטיח דיוק מקסימלי. לאחר כשבועיים, דיווח המטופל על ירידה בכאב, שיפור בטווח תנועת הצוואר, וחזרה לפעילות יומיומית מלאה. הטיפול חודש כל 3 חודשים, עם שיפור מתמשך באיכות חייו.

סיכום

בוטוליניום טוקסין מהווה כלי טיפולי יעיל וממוקד בהפרעות תנועה, עם פרופיל בטיחותי גבוה ויעילות מוכחת בשטח. ההצלחה הטיפולית תלויה בדיוק האנטומי, התאמת המינון, ומעקב אחר תופעות לוואי ופיתוח נוגדנים. שילוב של טיפול זה עם גישות שיקומיות נוספות תורם לשיפור משמעותי באיכות החיים של המטופלים.

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

The post טיפול בהפרעות תנועה באמצעות בוטוליניום טוקסין appeared first on stroke-il.

]]> צנתור מוחי https://stroke-il.com/%d7%a6%d7%a0%d7%aa%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%95%d7%97%d7%99/ Thu, 19 Jun 2025 10:27:02 +0000 https://stroke-il.com/?p=5862 שבץ מוחי הוא אירוע חירום רפואי שמתרחש כשהזרימה התקינה של הדם למוח נפגעת, לרוב בגלל קריש דם החוסם כלי דם […]

The post צנתור מוחי appeared first on stroke-il.

]]>

שבץ מוחי הוא אירוע חירום רפואי שמתרחש כשהזרימה התקינה של הדם למוח נפגעת, לרוב בגלל קריש דם החוסם כלי דם חיוני. ככל שהמוח נשאר ללא אספקת דם, כך נגרם נזק בלתי הפיך לתאים ולתפקוד התקין של הגוף. לכן, זמן התגובה הוא קריטי ביותר.
בישראל מתרחשים מדי שנה כ-20,000 מקרי שבץ מוחי, רבים מהם בקרב אנשים שלא סבלו קודם לכן מבעיות בריאותיות משמעותיות. מספר המקרים משפיע כמובן גם על משפחות המטופלים ומעגלי הקהילה הקרובים להם.

בעשור האחרון הפך צנתור מוחי לטיפול מהפכני שמציל חיים ומונע נכות קשה, במיוחד כשמתבצע בזמן ובידיים מיומנות.

מתי צריך לעשות צנתור מוחי?

צנתור מוחי מיועד למצבים שבהם יש חסימה של כלי דם גדול במוח, בדר"כ בעורק הקרוטיד הפנימי (העורק הראשי שמוביל דם אל המוח) או באחד מעורקי המוח המרכזיים (כמו ה –  MCA) במילים פשוטות: כשקריש דם "סוגר את השיבר" של הדם למוח, יש חלון זמן קצר של  עד 6 שעות ולעיתים גם עד 24 שעות, שבו ניתן להסיר את הקריש ולהחזיר את זרימת הדם למוח.

הטיפול מתאים בעיקר לחולים עם:

  • שבץ איסכמי חריף, המאובחן בהדמיה .(CT, MRI)
  • תסמינים נוירולוגיים חמורים (שיתוק, הפרעת דיבור, אובדן הכרה).
  • חסימה בעורק גדול.
  • ללא דימום מוחי פעיל.
צנתור מוחי

איך מתבצע צנתור מוח?

צנתור מוחי מתבצע ע"י נוירו-רדיולוג או נוירו-כירורג פולשני בחדר אנגיוגרפיה (זהו חדר טיפולים ייעודי בו מתבצע צנתור מוחי. כאן ניתן לצפות בכלי הדם בזמן אמת באמצעות צילום רנטגן וחומר ניגוד). ההליך נעשה לרוב תחת טשטוש או הרדמה, וכולל:

  • החדרת צנתר דק דרך עורק המפשעה או היד.
  • ניווט הצנתר דרך כלי הדם עד למקום החסימה במוח.
  • שליפת הקריש בעזרת מכשיר זעיר או שאיבתו באמצעות צנתר מיוחד.

ההליך נמשך בין 30 דקות לשעה וברוב המקרים ניתן לראות שיפור בתסמינים כבר בזמן אמת.

מהם היתרונות של צנתור מוחי?

  • הצלת חיים ומניעת נכות: טיפול שמחזיר זרימת דם למוח במהירות.
  • יעילות מוכחת מחקרית: נמצא כי הסיכוי לחזור לתפקוד מלא גבוה פי כמה אצל מטופלים שעברו צנתור בזמן.
  • טיפול ממוקד ומדויק: בניגוד לתרופות, ניתן להסיר את הקריש פיזית.
  • אפשרות גם כשאין התאמה לתרופה ממיסה קרישים :(TPA) למשל אצל מי שמאובחנים באיחור או שיש להם סיכון לדימום.

מה קורה אחרי הצנתור?

לאחר ההליך, כמעט כל המטופלים זקוקים לשיקום תומך, הכולל פיזיותרפיה, ריפוי בדיבור והכוונה תעסוקתית, בהתאם למצב. מחקרים מראים כי התחלה של שיקום כבר בתוך היממה הראשונה תורמת לשיפור ניכר בתפקוד, במיוחד בשלושה החודשים הראשונים והסיכוי לחזרה לשגרה עולה משמעותית.

האם ישנם סיכונים בצנתור מוחי?

כמו בכל הליך פולשני, גם בצנתור מוחי קיימים סיכונים, אך הם נדירים יחסית כאשר מתבצע במרכז רפואי המתמחה בהליכים כמו זה. להלן:

  • שטפי דם במקום ההחדרה.
  • סיבוכים בכלי הדם.
  • שבץ נוסף (נדיר מאוד).
  • זיהום מקומי.

למרות הסיכונים, ברוב המקרים התועלת עולה משמעותית על הסיכון, בעיקר כשמדובר בטיפול מציל חיים.

המרכז הישראלי לשבץ, הבחירה הנכונה ברגע הקריטי

במרכז הישראלי לשבץ מבינים כמה כל דקה חשובה. הצוות שלנו כולל מומחים לנוירולוגיה, נוירו-רדיולוגיה פולשנית ורפואה דחופה, עם ניסיון של מאות פרוצדורות של צנתור מוחי. אנו עובדים עם מערכות הדמיה מהמתקדמות בישראל ומלווים את המטופלים גם בתהליך השיקום והמעקב לאחר מכן.

אם אתם, או אדם קרוב לכם עברו שבץ מוחי, או אם אתם שייכים לקבוצת סיכון – אל תחכו לרגע האמת.
פנו עוד היום לייעוץ, בירור ומעקב במרכז הישראלי לשבץ.

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

The post צנתור מוחי appeared first on stroke-il.

]]> ד"ר שרה-לין וייס https://stroke-il.com/%d7%93%d7%a8-%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a1/ Tue, 10 Jun 2025 08:46:25 +0000 https://stroke-il.com/?p=5820 ד"ר שרה-לין וייס רופאה בכירה ביחידת השבץ של המרכז הרפואי שיבא תל-השומר, ומומחית בעלת ניסיון רב בטיפול בשבץ מוחי השכלה […]

The post ד"ר שרה-לין וייס appeared first on stroke-il.

]]>

ד"ר שרה-לין וייס

רופאה בכירה ביחידת השבץ של המרכז הרפואי שיבא תל-השומר, ומומחית בעלת ניסיון רב בטיפול בשבץ מוחי

השכלה

דוקטור לרפואה (MD)
אוניברסיטת לוזאן, שווייץ
2007–2014

שפות

עברית, צרפתית, אנגלית – שוטף
גרמנית – רמת שיחה

ניסיון מקצועי

מאז מאי 2022

התמחות על בשבץ מוחי, שיבא, תל-השומר

רופאה בכירה ביחידת השבץ

אחראית על הרפואה הנוירולוגית לטיפול לאחר שבץ מוחי

התמחות בנוירולוגיה

שיבא תל-השומר
2016–2022

נציגת המתמחים של EAN RRFS בישראל בשנת 2022

בחינה בעל-פה בנוירולוגיה – אוקטובר 2021

בחינה בכתב בנוירולוגיה – ספטמבר 2020

השתתפות בקורס הקיץ של EANO, ברלין 2019

מחקר מעבדתי במרכז סגול לחקר המוח, מרכז רפואי שיבא

“השפעת תרכובת SIAC בשילוב עם כימותרפיה והקרנות על קו תאים של גליומה” — מחקר על טיפול פוטנציאלי חדש בסרטן גליומה

סטאז' קליני

שיבא תל-השומר
2015–2016

השלמת סטאז’ חובה ברפואה, כולל חודשים כרופאה בנוירולוגיה

מתמחה מחקרית

מכון ויצמן למדע
קיץ 2009

מחקר על תפקידו של החלבון MDM2 בסוכרת, בהנחיית פרופ’ יחיאל צ'יק מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא

The post ד"ר שרה-לין וייס appeared first on stroke-il.

]]>