בלוג Archives - stroke-il

שיקום ראייה לאחר אירוע מוחי

ori — Wed, 13 Aug 2025 12:32:31 +0000

אנחנו נוטים לחשוב על שבץ מוחי כפגיעה ביכולת הדיבור או התנועה, אבל לעיתים דווקא הראייה היא זו שנפגעת, ולעיתים באופן דרמטי. מטופלים רבים שמגיעים אלינו למרכז הישראלי לשבץ מספרים שבבת אחת, התמונה סביבם התעמעמה, חצי שדה הראייה נעלם, או שהאובייקטים מולם נראו מעוותים ומבלבלים. פגיעה כזו עשויה לטלטל את הביטחון, להגביר תחושת בלבול, ולהקשות על ההתנהלות היומיומית, החל מניווט ברחוב ועד קריאה או צפייה במסך.

אנשים שחוו פגיעה כזו מתארים לא פעם תחושות חוסר ודאות – מה בדיוק נפגע, האם זה הפיך, והאם אפשר לחזור להתנהל בביטחון? כדי להבין את התמונה המלאה, חשוב להכיר את סוגי הפגיעות האפשריים, את הדרכים לשיקום הראייה, ואת התמיכה המקצועית שיכולה לעזור בדרך לחיים פעילים ומלאים יותר.

איך שבץ מוחי פוגע בראייה?

הראייה שלנו אינה מתבצעת בעיניים בלבד למעשה, רוב תהליך הראייה קורה במוח. השבץ עלול לפגוע באזור העורפי (האוקסיפיטלי) שאחראי על עיבוד תמונה, או במסלולים העצביים שמעבירים את המידע מהעין. פגיעות אלה גורמות ללקויות שונות בראייה, גם כאשר העיניים עצמן תקינות לגמרי.

ככל שהשבץ מתרחש קרוב יותר למסלולים המרכזיים של הראייה, כך ההשלכות משמעותיות יותר. לעיתים מדובר בפגיעה במרכז הראייה (Central Vision) ולעיתים בשדה ההיקפי, מה שמוביל למצבים מבלבלים במיוחד, בהם אדם רואה חד, אך מפספס חפצים או אנשים בצד אחד של המרחב.

מקרה טיפוסי הוא מטופל שמרגיש "כאילו שמו לי וילון בצד ימין של התמונה" – תיאור שכיח בקרב נפגעי המיאנופסיה. אחרים מתארים תחושת סחרחורת, קושי לעקוב אחרי אובייקט נע, או תחושת בלבול כללית כשמנסים לקרוא שלט או לעבור בין חדרים.

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

סוגי פציעות נפוצות

המיאנופסיה (Hemianopsia)

אובדן של מחצית משדה הראייה, בדר"כ אותו צד בשתי העיניים. מי שסובל ממנה עלול להיתקל בקירות, להתנגש בעוברי אורח, לפספס חלק מהטקסט בקריאה, או להחמיץ מדרגות בצד הפגוע.

ראייה כפולה (דיפלופיה)

תוצאה של פגיעה בשרירי העין או בעצבוב שלהם. המטופל רואה שתי תמונות של אותו עצם, מה שמקשה על נהיגה, קריאה או התמקדות.

קשיי התמצאות מרחבית

העין רואה, אבל המוח מתקשה לפרש את המידע. זה מוביל לקושי בהערכת מרחקים, לפחד במעברים צרים, או לבלבול במרחב מוכר.

תסמונת הזנחה (Neglect)

לרוב נובעת מפגיעה באונה הימנית של המוח, ומתבטאת באי־קליטה של צד שלם במרחב למשל, המטופל לא יבחין כלל בצלחת בצד שמאל של השולחן. לא מדובר בבעיה ראייתית "רגילה", אלא בהפרעה בתשומת הלב.

תסמונת Balint

נדירה אך משמעותית. מתבטאת בקושי לראות יותר מאובייקט אחד בזמן, מה שגורם לבלבול עמוק ומגבלות בתפקוד היומיומי.

חוסר מודעות לפגיעה (Anosognosia)

בחלק מהמקרים המטופל כלל אינו מודע לכך ששדה הראייה שלו נפגע, מה שעלול לסכן אותו בהתנהלות בשטח פתוח או בכביש.

שיקום ראייה לאחר שבץ

חשוב לדעת: לא תמיד ניתן להחזיר את הראייה למצב שבו הייתה לפני השבץ, אבל ברוב המקרים ניתן לשפר את איכות החיים ואת הבטיחות באופן משמעותי וזה בדיוק מה ששיקום נכון עושה.

שיקום ראייה כולל שילוב של גישות שונות, המותאמות אישית לכל מטופל:

אבחון מדויק בעזרת נוירולוגים, נוירואופטומטריסטים ומומחים לשיקום תפקודי.
תרגול ויזואלי שיקומי: תרגול יומיומי של סריקות עיניים, אימון מיקוד, תיאום עין־יד, והרחבת טווח תשומת הלב החזותית.
התאמות תפקודיות בבית ובחוץ: מיקום רהיטים, שילוט בולט, הגדלת טקסטים, סידור מחדש של הסביבה כדי לשפר את ההתמצאות.
עזרים טכנולוגיים: תוכנות הגדלה, אפליקציות תרגול, מסכים עם ניגודיות גבוהה, משקפי פריזמה שעוזרים להחזיר שדה ראייה.
שיטות חדשניות: בחלק מהמקרים נעשה שימוש במציאות מדומה (VR) או באימון נוירו־קוגניטיבי מתקדם כדי לתרגל ראייה במצבים מדומים מהחיים האמיתיים.

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

שיקום מבוסס פיצוי או שיקום מבוסס שיפור?

שתי הגישות המרכזיות לשיקום ראייה הן:

פיצוי: עוזרים למטופל ללמוד דרכים עוקפות להתמודד עם הפגיעה. למשל: הפניית ראש יזומה לצד הפגוע כדי "לראות" את מה שנעלם משדה הראייה.
שיפור פונקציונלי: אימון ממוקד שמטרתו לשפר את עיבוד המידע החזותי ולהחזיר את היכולת לזהות, לעקוב ולהגיב.

הבחירה בין הגישות (או השילוב ביניהן) תלויה בגורמים כמו גיל, אזור הפגיעה, מוטיבציה שיקומית, ורקע רפואי קודם.

הצד הרגשי של פגיעה בראייה לא פחות חשוב

כאשר אדם מאבד לפתע חלק מהראייה שלו, זה כמעט תמיד מלווה בתחושות קשות: בלבול, תסכול, ירידה בביטחון העצמי ולעיתים גם הסתגרות. גם המשפחה לא תמיד מבינה עד כמה הראייה משפיעה על מצב הרוח, העצמאות, והתחושה הכללית.

לכן במרכז הישראלי לשבץ אנו רואים בשיקום ראייה תהליך רגשי לא פחות מפיזי. עבור רבים מהמטופלים, דווקא התמיכה האנושית, ההקשבה, ההסברה, ההדרכה האישית והתחושה שיש מי שרואה את האדם שמאחורי התסמין, היא מה שמאפשרת להם להחזיר לעצמם תחושת ביטחון ולהתחיל לצעוד קדימה.

מתי כדאי לפנות לשיקום ראייה?

הזמן האידיאלי להתחיל בשיקום הוא מוקדם ככל האפשר, אך גם חודשים לאחר השבץ ניתן להשיג שיפור. אם אתם מבחינים בקושי בקריאה, התמצאות, או תלונות על טשטוש / כפילות, גם אם האבחנה הראשונית לא כללה "פגיעה בעיניים" – חשוב לבדוק מחדש.

אנחנו במרכז הישראלי לשבץ מאמינים שכל אדם זכאי להזדמנות לשוב לתפקוד מיטבי. צוות השיקום שלנו פוגש מטופלים לא רק מתוך ההסתכלות הרפואית היבשה, אלא מתוך היכרות עמוקה עם התחושות, החששות, והמאבק האישי שמתרחש בכל שלב של ההחלמה.

העיניים רואות, אבל גם הלב צריך להבין

פגיעה בראייה לאחר שבץ יכולה להיות מתסכלת ולעיתים קשה להסבירה לסביבה. היא לא תמיד נראית מבחוץ, אבל היא בהחלט מורגשת מבפנים. החדשות הטובות הן שיש מה לעשות בעזרת צוות מקצועי, ליווי רגשי נכון ותוכנית שיקום מדויקת.

אז אם אתם או אדם יקר לכם חווים שינוי בראייה בעקבות שבץ, אנחנו כאן בשבילכם. במרכז הישראלי לשבץ תמצאו את הידע, הכלים והאנשים שילוו אתכם בצעדים הבאים.

לתיאום ייעוץ ראשוני, מוזמנים לצור קשר

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

The post שיקום ראייה לאחר אירוע מוחי appeared first on stroke-il.

דיסארטריה – כשפתאום קשה לדבר

ori — Sun, 03 Aug 2025 10:15:49 +0000

מתי חשוב לפנות לנוירולוג?

האם אתם או אדם קרוב אליכם חווים קושי פתאומי בהגייה? האם צורת הדיבור הפכה לעמומה, איטית או לא ברורה, גם כשאין סיבה נראית לעין? דיסארטריה היא תופעה נוירולוגית מוכרת, אך פעמים רבות היא מתפתחת בהדרגה מבלי שמזהים אותה בזמן. במרכז הישראלי לשבץ אנחנו פוגשים מטופלים שמגיעים אלינו לאחר תקופה ממושכת שבה התקשו לדבר, לעיתים מתוך מחשבה שמדובר בעייפות או בתופעה חולפת. מטרתנו כאן במאמר זה היא להסביר מהי דיסארטריה, מהם הסימנים שדורשים בירור רפואי, כיצד אנו ניגשים לאבחון ולטיפול, ומדוע אין להמתין כשהדיבור משתנה.

מהי דיסארטריה?

דיסארטריה היא הפרעת דיבור הנובעת מפגיעה בשרירים האחראים על ההפקה הקולית, כתוצאה מפגיעה נוירולוגית. בניגוד להפרעות שפה שבהן נפגעת היכולת להבין או להרכיב משפטים, דיסארטריה משפיעה בעיקר על המערכת המוטורית של הדיבור, על השרירים שאחראים על תנועת הלשון, הפה, החיך, מיתרי הקול והנשימה בעת דיבור.

הסיבה לכך עשויה להיות שבץ מוחי, חבלת ראש, גידול, מחלה נוירולוגית מתקדמת כמו פרקינסון או ALS ולעיתים גם דלקת או זיהום במערכת העצבים. הפגיעה אינה זהה אצל כל המטופלים: ישנם מקרים של דיסארטריה קלה שמורגשת רק בשעות העייפות, וישנם מצבים שבהם הדיבור כמעט ואינו ניתן להבנה. בכל מקרה, מדובר בסימן נוירולוגי שדורש אבחון מדויק בהקדם האפשרי.

תסמינים אפשריים של דיסארטריה

הסימנים לדיסארטריה יכולים להיות שונים ממטופל למטופל, אך כולם נובעים מפגיעה בשליטה בשרירי הדיבור. לעיתים מדובר בשינוי עדין בטון או בקצב, ולעיתים מדובר בקושי בולט שמקשה מאוד על התקשורת.

הנה חלק מהתסמינים הנפוצים:

דיבור איטי, לא ברור או "מרוח".

טון דיבור חלש או מונוטוני.
קושי בהגיית עיצורים מסוימים.
תחושת עייפות או מאמץ בעת הדיבור.
ירידה ביכולת לשלוט בעוצמת הקול או בגובה הצליל.
דיבור מקוטע, עם עצירות פתאומיות או חוסר קצב.
ריור לא רצוני בעקבות ירידה בשליטה בשרירי הפה.

בחלק מהמקרים, מטופלים מדווחים שהסביבה לא מבינה אותם או מבקשת מהם לחזור שוב ושוב על מה שאמרו. זהו אחד הסימנים הבולטים לדיסארטריה, במיוחד כשהוא חדש יחסית או הולך ומחמיר.

מתי לפנות לנוירולוג?

כל שינוי פתאומי בדיבור מחייב בירור רפואי, גם אם הוא נראה קל או זמני. דיסארטריה היא לא תופעה "רגילה שקורית עם הגיל" או תוצאה של עייפות, אלא תסמין נוירולוגי שדורש אבחנה מקצועית. לכן, כשדיבור הופך פחות ברור, איטי או עמום, במיוחד אם השינוי הופיע במהירות, יש להגיע לבדיקה נוירולוגית בהקדם.

במרכז הישראלי לשבץ אנחנו רואים פעמים רבות מצבים שבהם דיסארטריה היא התסמין הראשון לשבץ מוחי קל, למחלת עצבים פרוגרסיבית, או לפגיעה נוירולוגית שניתן לטפל בה בזמן. העיכוב בפנייה לייעוץ נוירולוגי עלול להוביל להחמרה, לכן המלצתינו ברורה: כשיש ספק – אין ספק. עדיף לבדוק מוקדם מאשר להצטער מאוחר יותר.

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

מה עושה נוירולוג במקרה של דיסארטריה?

במקרים של דיסארטריה, תהליך האבחון מתחיל בשיחה ובבדיקה קלינית, שבהן אנו בודקים את טיב הדיבור, התיאום השרירי, טונוס השרירים ותפקוד נוסף של מערכת העצבים. לעיתים נדרש בירור נוסף באמצעות הדמיה מוחית, בדיקות דם או בדיקות נוירופיזיולוגיות, על מנת לשלול סיבות שונות ולזהות את מקור הבעיה.

בשלב הבא, ובהתאם לאבחנה, נבנה למטופל.ת תוכנית טיפול מותאמת אישית. לעיתים מדובר בטיפול תרופתי, לעיתים בהפניה לטיפול בליווי קלינאית תקשורת, ולעיתים בשילוב של שיקום נוירולוגי ופיזיותרפיה. מטרתנו היא לא רק לטפל בתסמין, אלא לזהות את שורש הבעיה ולסייע למטופל.ת לשוב לתקשורת ברורה ובטוחה.

איך אפשר להקל על ההתמודדות בבית?

מלבד הבירור הרפואי והטיפול המקצועי, יש לא מעט דרכים פשוטות שיכולות להקל על חיי היומיום של האדם עם דיסארטריה. אנחנו ממליצים לבני המשפחה ולמטפלים בסביבה הקרובה:

לא להאיץ בדיבור, לא להשלים משפטים במקומו, ולא לנסות "לנחש" מה הוא רצה לומר.
לשמור על קשר עין, להקשיב בסבלנות, ולתת לו את הזמן להשלים את דבריו בקצב שלו.
לעודד שימוש במחוות ידיים או עזרים חזותיים כמו כתיבה או סימנים מוסכמים.
לבחור סביבה שקטה לדיבור, בלי רעשי רקע שמקשים על הבנה.
לשדר ביטחון, סבלנות וכבוד – גם כשיש קושי, התקשורת עדיין אפשרית ומשמעותית.

שינויים קטנים כאלה יוצרים תחושת ביטחון ושייכות, ומסייעים לא רק בתקשורת אלא גם בתחושת הערך והכבוד של האדם שמולכם.

הפרעת דיבור היא לא תמיד "בעיה של גיל"

אחת הטעויות הנפוצות ביותר בקרב בני משפחה היא לייחס שינויים בדיבור להזדקנות טבעית. נכון, בגיל מבוגר ייתכנו שינויים קלים בטון הדיבור או בקצבו, אך דיסארטריה אינה חלק נורמלי מהזדקנות. היא תוצאה של שינוי נוירולוגי שדורש התייחסות מקצועית.

אצל חלק מהמטופלים, הגישה של "זה בטח בגלל הגיל" – גורמת לעיכוב של חודשים באבחון. בזמן הזה, התסמינים מתגברים, התסכול גובר, והטיפול נהיה מורכב יותר. לכן חשוב לדעת: אם יש שינוי בדיבור, לא מובן מאליו ש"זה הגיל". כדאי לבדוק, לוודא, ולטפל בהתאם.

לא להתעלם מהשינוי בדיבור

במרכז הישראלי לשבץ מאמינים שדיבור ברור הוא לא רק כלי תקשורת, הוא ביטוי של נוכחות, ביטחון וזהות. כאשר הדיבור משתנה, האדם עצמו מרגיש פחות מובן, לעיתים פחות נוכח, וזה משפיע על כל תחומי החיים.

אם אתם מבחינים בשינוי בדיבור שלכם או של אדם קרוב, אל תמתינו. דיסארטריה היא סימן חשוב למצב שדורש בירור רפואי. ככל שמקדימים להגיע אלינו, כך קל יותר להבין את הגורם, להתחיל טיפול ולהחזיר את הדיבור למסלולו התקין.

הצוות הנוירולוגי שלנו כאן כדי להקשיב, לאבחן וללוות במקצועיות, ברגישות ובידיים בטוחות.

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

שאלות נפוצות על דיסארטריה

מה ההבדל בין דיסארטריה לאפאזיה?

זעזוע מוח

ori — Sun, 20 Jul 2025 12:56:15 +0000

קרה לכם שקיבלתם מכה בראש, הרגשתם סחרחורת קלה או עייפות חריגה ולא ידעתם אם זה רציני או יעבור מעצמו? זה קורה להרבה אנשים. לא כל חבלה בראש מובילה לנזק, אבל יש מקרים שבהם מדובר בזעזוע מוח שדורש מעקב רפואי. במרכז הישראלי לשבץ פוגשים מדי שבוע אנשים שמתלבטים אם לפנות לבדיקה ובדיוק בשביל זה אנחנו כאן – כדי לעזור לכם להבחין מתי כדאי להמתין ומתי עדיף לבדוק בהקדם.

מהו בעצם זעזוע מוח?

זעזוע מוח הוא סוג של פגיעת ראש שמתרחשת לאחר מכה חזקה, תנועה פתאומית או חבלה שגורמת להפרעה זמנית בפעילות החשמלית במוח. לרוב, לא מדובר בפציעה חיצונית נראית לעין – אין שבר, אין דימום – אבל עדיין יכולה להתרחש הפרעה בתפקוד המוחי. החבלה עצמה יכולה להיגרם מנפילה בבית, מתאונה בדרכים, מחבטה ספורטיבית או אפילו ממכה לא חזקה במיוחד. הגוף אולי מתאושש מהר, אבל המוח, שהוא עדין ומורכב, עלול להזדקק ליותר זמן כדי לחזור לשגרה מלאה.

תסמינים שכיחים לאחר זעזוע מוח

אחד הדברים שמבלבלים בזעזוע מוח הוא שהתסמינים לא תמיד מופיעים מיד, לעיתים חולפות שעות ואפילו ימים לפני שמרגישים שמשהו אינו כשורה. הנה כמה מהתסמינים הנפוצים:

כאב ראש מתמשך או גובר.
סחרחורת או חוסר שיווי משקל.
בחילות או הקאות.
טשטוש ראייה.
בלבול או ירידה בזיכרון.
קשיים בריכוז.
הפרעות שינה או עייפות חריגה.
רגישות לאור או לרעש.
שינויי מצב רוח, עצבנות או חרדה לא מוסברת.

לא חייבים לחוות את כל התסמינים לעיתים תסמין אחד בלבד מספיק כדי להצדיק התייעצות רפואית.

מתי כדאי לפנות לנוירולוג?

זוהי אחת השאלות המרכזיות ששואלים – מתי יש "סיבה לדאגה"?
אם אתם, או אדם קרוב אליכם, חווים אחד או יותר מהתסמינים הבאים, חשוב מאוד לפנות לבדיקה:

אובדן הכרה, אפילו קצר.
הקאות חוזרות.
בלבול שאינו חולף.
בעיות ראייה או דיבור.
חולשה או נימול בגפיים.
קושי לעקוב אחרי שיחה או להבין סיטואציה פשוטה.
שינוי בהתנהגות, כמו כעס, עצבנות או חוסר תגובתיות.
כאב ראש שמחמיר עם הזמן.

אל תמתינו "לראות אם יעבור". עדיף לגשת לבדיקה ולשלול סיבוך, מאשר לגלות מאוחר מדי שהייתה החמרה.

סימנים שדורשים פנייה מיידית לנוירולוג:

גם אם חלק מהתסמינים נראים קלים או זמניים, יש סימנים שדורשים פנייה מיידית לנוירולוג, בלי דחייה ובלי לחכות שיחמירו. ריכזנו בטבלה את העיקריים שבהם, כדי שתוכלו לזהות מתי באמת לא כדאי להסתכן.

סימן / תסמין	מדוע חשוב לבדוק?
הקאות חוזרות	עלול לרמוז על לחץ תוך גולגולתי
בלבול או חוסר התמצאות	ייתכן שיש פגיעה בתפקוד המוחי
אובדן הכרה (גם קצר)	מצריך שלילה של דימום או זעזוע חמור
שינויי התנהגות פתאומיים	נדרשת בדיקה לתפקודים קוגניטיביים
ראייה כפולה / טשטוש	סימן אפשרי ללחץ או נזק עצבי
כאב ראש שלא עובר או שמתגבר	עלול להעיד על סיבוך פנימי

איך נוירולוג יכול לעזור?

במרכז הישראלי לשבץ מבצעים בדיקה נוירולוגית מקיפה, הכוללת הערכה של תפקודים מוחיים, תגובות עצביות, זיכרון, ריכוז ועוד. במידת הצורך נשלח לבדיקות הדמיה CT או MRI כדי לוודא שלא קיימת פגיעה מבנית או דימום פנימי. מעבר לאבחון, אנו גם מלווים את המטופל בתהליך ההתאוששות – בין אם מדובר במעקב שגרתי, הפנייה לטיפול שיקומי, או התאמות שצריך לבצע ביומיום כדי להקל על החזרה לשגרה.

גם במקרים קלים, לא מחכים

רבים חוששים ש"יפריזו בתגובה" או "יעשו סיפור", אך כשמדובר בזעזוע מוח, אפילו תסמין קטן עלול לרמז על בעיה עמוקה יותר. ככל שהבדיקה מתבצעת מוקדם יותר, כך אפשר להימנע מהחמרה ולמנוע נזק עתידי. פנייה לנוירולוג היא לא בהכרח תוצאה של מצב מסוכן, אלא צעד זהיר ואחראי, כזה שיכול להציל חיים או למנוע פגיעה באיכות החיים.

אתם לא לבד, אנחנו כאן כדי לבדוק, להסביר ולהרגיע

אם קיבלתם מכה בראש ואתם לא בטוחים מה כדאי לעשות, אל תישארו עם השאלה הזו לבד.
במרכז הישראלי לשבץ תמצאו צוות נוירולוגים מומחים, בדיקות מתקדמות, וליווי אנושי שמבין בדיוק מה עובר עליכם. גם אם מדובר בחשש קטן, לפעמים די בשיחה קצרה ובבדיקה פשוטה כדי להחזיר את תחושת הביטחון.
התקשרו עכשיו, קבעו פגישה, ובואו לוודא שהכול באמת בסדר.

שאלות נפוצות על זעזוע מוח

האם אפשר לחזור לשגרה רגילה מיד אחרי זעזוע מוח?

טיפול בהפרעות תנועה באמצעות בוטוליניום טוקסין

ori — Tue, 24 Jun 2025 11:48:36 +0000

הפרעות תנועה (Movement Disorders) הן קבוצה רחבה של מצבים נוירולוגיים המאופיינים בתנועות בלתי רצוניות, חוסר שליטה בשרירים, או הפרעות טונוס שריר. טיפול בהפרעות אלו דורש גישה רב-מערכתית, אך במרבית המקרים של הפרעות ממוקדות, בוטוליניום טוקסין Botulinum Toxin מהווה את אחד מאבני היסוד בטיפול הפרמקולוגי המודרני.

מהו בוטוליניום טוקסין?

בוטוליניום טוקסין, הידוע בשמו המסחרי "בוטוקס", הוא נוירוטוקסין המופק מהחיידק Clostridium botulinum מבחינה פרמקולוגית, חומר זה פועל על ידי חסימת שחרור אצטילכולין (Acetylcholine) בקצות העצבים המוטוריים. וכך מונע העברת אותות עצביים לשרירים. כתוצאה מכך, מושגת הרפיית שרירים סלקטיבית באזורים המטופלים, המאפשרת הפחתה של התכווצויות שרירים לא רצוניות.

יישומים קליניים בהפרעות תנועה

דיסטוניה מוקדית (Focal Dystonia): דיסטוניה היא הפרעה נוירולוגית המאופיינת בהתכווצויות שרירים ממושכות, היוצרות תנועות או תנוחות חריגות. דוגמאות שכיחות כוללות טורטיקוליס צווארי (Cervical Dystonia), דיסטוניה של היד (Writer’s Cramp) ובלפרוספזם (Blepharospasm). הזרקת בוטוליניום טוקסין לשרירים המעורבים מביאה לירידה בהתכווצות הלא רצונית, שיפור תפקודי ונוחות פיזית.
ספסטיות לאחר אירוע מוחי (Post-Stroke Spasticity): בחולים הסובלים מנוקשות שרירים (Spasticity) לאחר שבץ מוחי, בוטוליניום טוקסין מסייע להפחית כאב, לשפר טווחי תנועה, ולאפשר תפקוד יומיומי טוב יותר.
רעד ממוקד (Focal Tremor): רעד ראש (Head Tremor) או רעד קול (Vocal Tremor) עשויים להגיב לטיפול בבוטוליניום טוקסין, במיוחד כאשר הרעד ממוקם בקבוצת שרירים ספציפית.
טיקים ותסמונת טורט (Tics and Tourette Syndrome): במקרים מסוימים, טיפול בבוטוליניום טוקסין יכול להפחית את עוצמת הטיקים המוטוריים, במיוחד בטיקים ממוקדים.
המיפספזיה (Hemifacial Spasm): הפרעה זו מאופיינת בהתכווצויות בלתי רצוניות בצד אחד של הפנים, ולרוב מגיבה היטב להזרקות בוטוליניום טוקסין.

יתרונות הטיפול

ממוקדות אנטומית: טיפול מקומי שאינו משפיע על כלל מערכות הגוף, מפחית סיכון לתופעות לוואי כלליות.
שיפור איכות חיים: הפחתת כאב, שיפור תפקוד יומיומי, והקלה על סבל פיזי ונפשי.
פרופיל בטיחותי: תופעות לוואי נדירות ומקומיות, כגון חולשת שריר זמנית באזור המוזרק.

מגבלות ואתגרים בטיפול

אפקט זמני: משך הפעילות של בוטוליניום טוקסין מוגבל ל-3–4 חודשים, ולכן נדרשות הזרקות חוזרות.
דרישת דיוק אנטומי: הצלחת הטיפול תלויה בדיוק ההזרקה, לעיתים תוך שימוש בהדמיה (אולטרסאונד) או אלקטרומיוגרפיה (EMG).
פיתוח נוגדנים: בחלק מהמטופלים, עם הזמן, מתפתחים נוגדנים כנגד בוטוליניום טוקסין, העלולים להפחית את יעילות הטיפול.

סיפור מקרה לדוגמה: טיפול בלקוח עם טורטיקוליס צווארי

מר ד', בן 42, פנה לבית החולים עם תלונה על כאבים עזים בצוואר ונטייה קבועה של הראש לצד שמאל. בבדיקה נוירולוגית אובחנה דיסטוניה צווארית (טורטיקוליס ספזמודי). כאשר המטופל מתאר קושי בנהיגה, כאבים בזמן שינה, ופגיעה באיכות החיים.

לאחר הערכה נוירולוגית, הוחלט לטפל בהזרקות בוטוליניום טוקסין לשרירים המסובבים בצוואר. ההזרקה בוצעה תחת הדמיה באולטרסאונד, על מנת להבטיח דיוק מקסימלי. לאחר כשבועיים, דיווח המטופל על ירידה בכאב, שיפור בטווח תנועת הצוואר, וחזרה לפעילות יומיומית מלאה. הטיפול חודש כל 3 חודשים, עם שיפור מתמשך באיכות חייו.

סיכום

בוטוליניום טוקסין מהווה כלי טיפולי יעיל וממוקד בהפרעות תנועה, עם פרופיל בטיחותי גבוה ויעילות מוכחת בשטח. ההצלחה הטיפולית תלויה בדיוק האנטומי, התאמת המינון, ומעקב אחר תופעות לוואי ופיתוח נוגדנים. שילוב של טיפול זה עם גישות שיקומיות נוספות תורם לשיפור משמעותי באיכות החיים של המטופלים.

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

The post טיפול בהפרעות תנועה באמצעות בוטוליניום טוקסין appeared first on stroke-il.

צנתור מוחי

ori — Thu, 19 Jun 2025 10:27:02 +0000

שבץ מוחי הוא אירוע חירום רפואי שמתרחש כשהזרימה התקינה של הדם למוח נפגעת, לרוב בגלל קריש דם החוסם כלי דם חיוני. ככל שהמוח נשאר ללא אספקת דם, כך נגרם נזק בלתי הפיך לתאים ולתפקוד התקין של הגוף. לכן, זמן התגובה הוא קריטי ביותר.
בישראל מתרחשים מדי שנה כ-20,000 מקרי שבץ מוחי, רבים מהם בקרב אנשים שלא סבלו קודם לכן מבעיות בריאותיות משמעותיות. מספר המקרים משפיע כמובן גם על משפחות המטופלים ומעגלי הקהילה הקרובים להם.

בעשור האחרון הפך צנתור מוחי לטיפול מהפכני שמציל חיים ומונע נכות קשה, במיוחד כשמתבצע בזמן ובידיים מיומנות.

מתי צריך לעשות צנתור מוחי?

צנתור מוחי מיועד למצבים שבהם יש חסימה של כלי דם גדול במוח, בדר"כ בעורק הקרוטיד הפנימי (העורק הראשי שמוביל דם אל המוח) או באחד מעורקי המוח המרכזיים (כמו ה – MCA) במילים פשוטות: כשקריש דם "סוגר את השיבר" של הדם למוח, יש חלון זמן קצר של עד 6 שעות ולעיתים גם עד 24 שעות, שבו ניתן להסיר את הקריש ולהחזיר את זרימת הדם למוח.

הטיפול מתאים בעיקר לחולים עם:

שבץ איסכמי חריף, המאובחן בהדמיה .(CT, MRI)
תסמינים נוירולוגיים חמורים (שיתוק, הפרעת דיבור, אובדן הכרה).
חסימה בעורק גדול.
ללא דימום מוחי פעיל.

איך מתבצע צנתור מוח?

צנתור מוחי מתבצע ע"י נוירו-רדיולוג או נוירו-כירורג פולשני בחדר אנגיוגרפיה (זהו חדר טיפולים ייעודי בו מתבצע צנתור מוחי. כאן ניתן לצפות בכלי הדם בזמן אמת באמצעות צילום רנטגן וחומר ניגוד). ההליך נעשה לרוב תחת טשטוש או הרדמה, וכולל:

החדרת צנתר דק דרך עורק המפשעה או היד.
ניווט הצנתר דרך כלי הדם עד למקום החסימה במוח.
שליפת הקריש בעזרת מכשיר זעיר או שאיבתו באמצעות צנתר מיוחד.

ההליך נמשך בין 30 דקות לשעה וברוב המקרים ניתן לראות שיפור בתסמינים כבר בזמן אמת.

מהם היתרונות של צנתור מוחי?

הצלת חיים ומניעת נכות: טיפול שמחזיר זרימת דם למוח במהירות.
יעילות מוכחת מחקרית: נמצא כי הסיכוי לחזור לתפקוד מלא גבוה פי כמה אצל מטופלים שעברו צנתור בזמן.
טיפול ממוקד ומדויק: בניגוד לתרופות, ניתן להסיר את הקריש פיזית.
אפשרות גם כשאין התאמה לתרופה ממיסה קרישים :(TPA) למשל אצל מי שמאובחנים באיחור או שיש להם סיכון לדימום.

מה קורה אחרי הצנתור?

לאחר ההליך, כמעט כל המטופלים זקוקים לשיקום תומך, הכולל פיזיותרפיה, ריפוי בדיבור והכוונה תעסוקתית, בהתאם למצב. מחקרים מראים כי התחלה של שיקום כבר בתוך היממה הראשונה תורמת לשיפור ניכר בתפקוד, במיוחד בשלושה החודשים הראשונים והסיכוי לחזרה לשגרה עולה משמעותית.

האם ישנם סיכונים בצנתור מוחי?

כמו בכל הליך פולשני, גם בצנתור מוחי קיימים סיכונים, אך הם נדירים יחסית כאשר מתבצע במרכז רפואי המתמחה בהליכים כמו זה. להלן:

שטפי דם במקום ההחדרה.
סיבוכים בכלי הדם.
שבץ נוסף (נדיר מאוד).
זיהום מקומי.

למרות הסיכונים, ברוב המקרים התועלת עולה משמעותית על הסיכון, בעיקר כשמדובר בטיפול מציל חיים.

המרכז הישראלי לשבץ, הבחירה הנכונה ברגע הקריטי

במרכז הישראלי לשבץ מבינים כמה כל דקה חשובה. הצוות שלנו כולל מומחים לנוירולוגיה, נוירו-רדיולוגיה פולשנית ורפואה דחופה, עם ניסיון של מאות פרוצדורות של צנתור מוחי. אנו עובדים עם מערכות הדמיה מהמתקדמות בישראל ומלווים את המטופלים גם בתהליך השיקום והמעקב לאחר מכן.

אם אתם, או אדם קרוב לכם עברו שבץ מוחי, או אם אתם שייכים לקבוצת סיכון – אל תחכו לרגע האמת.
פנו עוד היום לייעוץ, בירור ומעקב במרכז הישראלי לשבץ.

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

The post צנתור מוחי appeared first on stroke-il.

מיגרנה עם אאורה

ori — Mon, 09 Jun 2025 11:22:20 +0000

מיגרנה עם אאורה היא הרבה יותר ממיגרנה "רגילה". מדובר בהפרעה נוירולוגית שלעתים קרובות גורמת לדאגה, לעיתים אפילו בצדק. כמטופלים, ייתכן שחוויתם פתאום הבזקי אור, קווים מרצדים, חוסר תחושה ביד או בפנים, בלבול רגעי או קשיים בדיבור, ללא ספק תופעות שיכולות להבהיל כל אדם.

כך, למשל, מטופלת בת 38 הגיעה אלינו לאחר שחוותה בפעם הראשונה בחייה "התקף" שדמה לשבץ: היא ישבה בעבודה ופתאום התקשתה לקרוא, שדה הראייה שלה הוכפל והיא הרגישה נימול בצד אחד של הפנים. לאחר שעה התופעות חלפו לגמרי, אך החרדה נותרה. האבחנה? מיגרנה עם אאורה.

מהם התסמינים של מיגרנה עם אאורה?

התסמינים מתחלקים לשני שלבים:

שלב האאורה: מקדים את כאב הראש ולעיתים מופיע לבדו. התסמינים השכיחים כוללים:
- אאורה ראייתית – הפרעות ראייה (הבזקי אור, קווים זיגזגיים, כתמים בשדה הראייה).
- נימול או חולשה ביד, ברגל או בפנים.
- קשיי דיבור או בלבול רגעי.
- לעיתים נדירות ישנו שיבוש זמני בהבנה או בהתמצאות.
שלב כאב הראש: מגיע לאחר האאורה או במקביל ונמשך בין כמה שעות ליום שלם:
- כאב פועם, לרוב בצד אחד של הראש.
- בחילות, רגישות לאור ולרעש.
- צורך במנוחה מוחלטת עד שההתקף חולף.

מהם הגורמים למיגרנה עם אאורה ולמה זה קורה?

הגורם המדויק אינו ידוע לחלוטין, אך ישנם כמה מנגנונים נוירולוגיים שכנראה עומדים מאחורי התופעה. אאורה נגרמת כתוצאה משינויים זמניים בפעילות החשמלית של המוח, אם תרצו – סוג של "גל איטי" – שעובר באזורים מסוימים במוח וגורם לתופעות החושיות.

גורמים שמגבירים סיכון להופעת מיגרנה עם אאורה:

שינויים הורמונליים (בעיקר אצל נשים, סביב תקופת המחזור).
שינה לא סדירה או מחסור בשינה.
מתח נפשי.
גירויים חושיים כמו אור חזק או ריחות מסוימים.
שתיית אלכוהול, קפאין, אכילה לא מסודרת.

איך זה מרגיש?

מיגרנה עם אאורה עלולה להיות חוויה מטלטלת. פתאום המטופל רואה "ניצוצות" או מאבד חלק מהשדה הוויזואלי. לעיתים מרגיש זרמים ביד או בלבול פתאומי. תחושות אלה, בעיקר בפעם הראשונה, מדמות לעיתים סימנים של שבץ וזו אחת הסיבות שמטופלים מגיעים אלינו בדאגה אמיתית.

חשוב להדגיש: גם אם זה מרגיש כמו "אירוע מוחי קטן", במקרים רבים מדובר במיגרנה עם אאורה. יחד עם זאת אסור להמר. יש לפנות לבדיקה נוירולוגית מקצועית.

מתי יש חשד לשבץ ומדוע חשוב לפנות לנוירולוג?

ישנם מקרים שבהם קשה להבחין בין מיגרנה עם אאורה לבין שבץ מוחי. לכן, יש כמה סימנים שמחייבים הערכה רפואית דחופה:

הופעה פתאומית של סימפטומים נוירולוגיים אצל אדם שמעולם לא חווה מיגרנה.
תסמינים שאינם חולפים תוך שעה.
חולשה בצד אחד של הגוף או הפרעת דיבור שמחמירה.
הופעה בגיל מבוגר (מעל גיל 40) בפעם הראשונה.
היסטוריה משפחתית או גורמי סיכון לשבץ (יתר לחץ דם, סוכרת, עישון).

בכל המקרים האלה אין להמתין, אלא לפנות מיד לבדיקה נוירולוגית.

אנחנו כאן כדי לאבחן, לטפל ולהרגיע

במרכז הישראלי לשבץ, תוכלי לעבור אבחון מקצועי על ידי צוות נוירולוגים מנוסה, הכולל רופאים בכירים בעלי ניסיון עשיר בזיהוי הפרעות נוירולוגיות מורכבות כמו מיגרנה עם אאורה. המרכז שלנו פועל בשיתוף עם מיטב המומחים בתחומי השבץ, ההדמיה והנוירולוגיה ונותן מענה מהיר, אישי ומקיף לכל מי שחווה תסמינים מחשידים.

אם חוויתם התקף שהדאיג אתכם אל תישארו עם סימני שאלה.
לתיאום תור במרכז הישראלי לשבץ, צרו קשר עכשיו. הבריאות שלכם לא יכולה לחכות.

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

The post מיגרנה עם אאורה appeared first on stroke-il.

חלון סגלגל פתוח (PFO)

ori — Mon, 19 May 2025 08:06:24 +0000

מה זה חלון סגלגל פתוח (PFO)?

חלון סגלגל פתוח (Patent Foramen Ovale – PFO) הוא ממצא לבבי נפוץ יחסית, הקיים בכ-25% מהאוכלוסייה הבוגרת. מדובר בפתח קטן בלב, אשר קיים באופן טבעי בתקופת החיים העובריים, אך אצל חלק מהאנשים הוא אינו נסגר לחלוטין לאחר הלידה. לרוב PFO אינו גורם לבעיה ואינו מתגלה כלל. עם זאת, במקרים מסוימים, במיוחד בקרב אנשים שחוו שבץ מוחי בגיל צעיר ללא סיבה ברורה, עשוי להתעורר חשד כי קיומו של PFO תרם לאירוע.

הקשר בין PFO לשבץ מוחי

כאשר קיים פתח פתוח בין העלייה הימנית והשמאלית של הלב, ייתכן שמיקרו-תסחיפים (כמו קרישי דם קטנים) יעברו מהמערכת הוורידית למערכת העורקית, כולל למוח. במצב תקין, תסחיפים כאלו אמורים להיעצר בריאות. אך כאשר יש PFO הם יכולים לעקוף את הריאות ולעבור ישירות אל מחזור הדם ובכך להוביל לשבץ מוחי איסכמי.

החשד ש -PFO מהווה בעיה עולה בעיקר כאשר מדובר במטופלים צעירים, ללא גורמי סיכון קלאסיים לשבץ (כמו למשל יתר לחץ דם, סוכרת או פרפור פרוזדורים), ואצלם לא נמצאה סיבה אחרת לאירוע.

כיצד מאבחנים PFO?

האבחון של PFO נעשה באמצעים לא פולשניים, כאשר הכלי העיקרי הוא בדיקת TCD עם בועות. מדובר בבדיקת אולטראסאונד לא פולשנית בעלת רגישות גבוהה ביותר לאבחון PFO.

בדיקה נוספת היא אקו לב עם בועיות (Bubble Study) – בדיקה שבה מוזרקות בועות קטנות לזרם הדם, ובאמצעות הדמיה ניתן לבדוק האם הן עוברות מהעלייה הימנית לעלייה השמאלית של הלב. במקרים מסוימים, נדרש אקו לב דרך הוושט (TEE) לשם הדמיה מדויקת יותר, במיוחד כאשר הבדיקה הסטנדרטית אינה חד-משמעית.

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

כיצד מטפלים ב - PFO?

רוב האנשים עם PFO אינם נזקקים לטיפול. עם זאת, במטופלים שעברו שבץ מוחי ולגביהם יש סבירות גבוהה ש־PFO היה הגורם, ייתכן שתישקל התערבות רפואית. הטיפול יכול לכלול שימוש קבוע במדללי דם, במטרה למנוע היווצרות קרישי דם נוספים.

במקרים נבחרים, ובעיקר כאשר מדובר באנשים צעירים ובריאים שעברו שבץ בלתי מוסבר, נשקלת האפשרות לבצע סגירה של ה־ PFO באמצעות צנתר, דרך כלי דם בירך (פעולה זעיר-פולשנית שמתבצעת תחת טשטוש או הרדמה קלה).

מדובר בפרוצדורה בטוחה יחסית, עם שיעורי הצלחה גבוהים ומעט סיבוכים. לאחר הסגירה, המטופלים לרוב ממשיכים במעקב קרדיולוגי ונוירולוגי למספר חודשים, עם חזרה מהירה לשגרה.

ההחלטה על סוג הטיפול מתקבלת לאחר הערכה מעמיקה של כלל גורמי הסיכון, תוצאות הבדיקות, והעדפות המטופל במסגרת שיח פתוח עם צוות רב-תחומי.

מתי שוקלים סגירת PFO?

סגירה של PFO נשקלת בעיקר במקרים הבאים:

במידה ומדובר במטופלים צעירים (עד גיל 60), ללא גורמים אחרים לשבץ.
במקרה וקיימת עדות ל- PFO משמעותי במבחן בועות.
באם ישנה היסטוריה של שבץ מוחי חוזר.
במקרה ונמצא קשר ברור בין PFO לבין האירוע המוחי.

ההחלטה מתקבלת ע"י צוות רב-תחומי, הכולל נוירולוגים מומחים בתחום השבץ, וקרדיולוגים.

לא מזניחים סימנים מוקדמים

PFO הוא ממצא נפוץ, אך רק במקרים מסוימים הוא דורש טיפול. אם עברתם אירוע מוחי, במיוחד בגיל צעיר וללא גורמים ברורים, חשוב לבדוק את כל האפשרויות כולל קיום PFO.

למרות שאין הנחייה לאבחון PFO אצל אנשים שלא עברו בצורה שגרתית, יתכן ונדרש בדיקת סקר ל-PFO במקרים מסויימים עליהם יחליט הרופא.

במרכז הישראלי לשבץ תמצאו מערך מתקדם לאבחון וטיפול במצבים נוירולוגיים מורכבים, לרבות בדיקת TCD עם בועות. אנו מציעים בדיקות מתקדמות, ייעוץ עם נוירולוגים מומחים וקרדיולוגים, חוות דעת רב-תחומית וליווי אישי לכל אורך הדרך, משלב הבירור ועד קבלת ההחלטה הטיפולית.

הצוות שלנו זמין להכוונה מהירה, תיאום בדיקות והמשך טיפול שיקומי, במידת הצורך.

צרו קשר לפרטים נוספים או לקביעת תור לייעוץ / בדיקה.

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

The post חלון סגלגל פתוח (PFO) appeared first on stroke-il.

אפזיה

ori — Sun, 04 May 2025 11:17:52 +0000

מבט מעמיק על הפרעת התקשורת הנוירולוגית

אפזיה היא הפרעה נוירולוגית שמשפיעה על היכולת לתקשר, לדבר, להבין שפה, לקרוא או לכתוב. שלא כמו בעיות דיבור רגילות, אפזיה נובעת מפגיעה באזורים במוח האחראים על עיבוד שפה ולעיתים קרובות היא מתפתחת בעקבות שבץ מוחי. למעשה, אפזיה לאחר שבץ היא אחת התופעות הנפוצות ביותר במצבים כאלה והיא עלולה להשפיע עמוקות על איכות החיים.

אפזיה לאחר אירוע מוחי אינה מעידה על ירידה באינטליגנציה – האדם נותר חד מבחינה קוגניטיבית, אך מתקשה לבטא את עצמו או להבין אחרים. מדובר באתגר רגשי ותפקודי כאחד, אך החדשות הטובות הן שעם אבחון מוקדם, ליווי מקצועי וטיפול שיקומי מתאים ניתן בהחלט להשיג שיפור ניכר ואף לחזור לתקשורת עצמאית במקרים רבים.

מה גורם לאפזיה וכיצד מזהים אותה?

הגורם המרכזי לאפזיה הוא נזק לאחד מהאזורים האחראיים על השפה במוח וברוב המקרים מדובר בשבץ מוחי. כאשר זרימת הדם למוח מופרעת, עלולה להיווצר פגיעה באזורים שאחראים על עיבוד השפה, מה שגורם לאפזיה. בנוסף לשבץ, גם פגיעות ראש, גידולים מוחיים ודלקות כמו דלקת קרום המוח, עשויים לגרום להופעת אפזיה.

מבחינה אנטומית, אזורי השפה העיקריים במוח נמצאים בדרך כלל בהמיספרה השמאלית, הכוללת את "אזור ברוקה" האחראי על הפקת השפה ואת "אזור ורניקה" האחראי על הבנת השפה.

הסימנים הראשונים של אפזיה כוללים לרוב קושי פתאומי בדיבור שוטף, חיפוש מילים, שיבושי הגייה וקושי להבין שפה מדוברת או כתובה. חלק מהאנשים ממשיכים לדבר, אך השפה שלהם אינה הגיונית או מורכבת ממילים שאינן תואמות למה שהתכוונו לומר. חשוב לדעת כי אפזיה אינה פוגעת באינטליגנציה – האדם נשאר בעל מודעות וחשיבה שלמות, אך מתקשה לבטא את עצמו או להבין אחרים.

סוגי אפזיה והשפעתם על חיי השגרה

ישנם מספר סוגים עיקריים של אפזיה:

אפזיה ברוקה (Broca's aphasia): מאופיינת בדיבור מקוטע, איטי ומאומץ. האדם מבין שפה טוב יחסית, אך מתקשה לבטא את עצמו. המודעות לקשיים עלולה להוביל לתסכול רב.
אפזיה ורניקה (Wernicke's aphasia): הדיבור שוטף אך חסר משמעות או מלא בטעויות. האדם עשוי לדבר במשפטים ארוכים שאינם הגיוניים ולהתקשות בהבנת שפה. בניגוד לאפזיה ברוקה, לרוב אין מודעות מלאה לקשיים.
אפזיה גלובלית (Global aphasia): הסוג החמור ביותר, הכולל קשיים משמעותיים הן בהבנה והן בהפקת שפה.
אפזיה אנומית (Anomic aphasia): מתבטאת בעיקר בקושי במציאת מילים, במיוחד שמות עצם. האדם עשוי לתאר את האובייקט במקום לקרוא בשמו.

האפזיה משפיעה בצורה משמעותית על חיי היומיום. פעולות שגרתיות כמו שיחת טלפון, קריאת ספר, או סידורים פשוטים, הופכות למשימות מאתגרות. לצד הקושי הטכני לתקשר, לאפזיה השפעה רגשית עמוקה. היא עשויה להוביל לבידוד חברתי, לפגיעה בביטחון העצמי ולתסכול מתמשך. בני המשפחה צריכים אף הם להסתגל למצב החדש ולפתח דרכי תקשורת חלופיות.

איך מטפלים באפזיה ואיך מאבחנים אותה?

הטיפול באפזיה מותאם אישית לכל אדם ונעשה לרוב בליווי קלינאי תקשורת מומחה. טיפול זה כולל תרגול של שפה מדוברת, הבנת שפה, קריאה וכתיבה, תוך שימוש באמצעים שונים כולל טכנולוגיות מסייעות, תמונות, אפליקציות, ולעיתים גם שיטות תקשורת חלופיות.

גישות טיפוליות מתקדמות כוללות:

טיפול אינטנסיבי בתדירות גבוהה בתקופה הראשונה לאחר הפגיעה.
טיפול קבוצתי המאפשר תרגול תקשורת בסביבה חברתית תומכת.
שילוב טכנולוגיה באמצעות אפליקציות ותוכנות ייעודיות לסיוע בתקשורת.
גישה רב-תחומית, שילוב של היבטים פסיכולוגיים, חברתיים ורפואיים.

הטיפול מתחיל באבחון מדויק, המתבצע לרוב ע"י נוירולוג בשיתוף קלינאי תקשורת. תהליך האבחון כולל בדיקות שפה, הערכת יכולת הבנה, דיבור וכתיבה, ולעיתים גם בדיקות דימות מוחי כמו CT או MRI , אבחון נכון מאפשר לקבוע את סוג האפזיה, את חומרתה ואת דרך הטיפול המתאימה ביותר.

השיקום לאורך זמן

תהליך השיקום מאפזיה הוא הדרגתי ויכול להימשך חודשים עד שנים. השיפור המשמעותי ביותר מתרחש בשלושת החודשים הראשונים לאחר הפגיעה, אך ההתקדמות יכולה להימשך זמן רב יותר. רבים מהמטופלים מצליחים להשיג שיפור משמעותי בתקשורת ובאיכות החיים ולעתים אף להשיב את יכולות התקשורת כמעט במלואן.

אחד האתגרים המרכזיים בשיקום הוא שמירה על מוטיבציה לאורך זמן. הצבת יעדים ריאליים לטווח הקצר וחגיגת הישגים קטנים, מסייעות בשמירה על מוטיבציה והתמדה. קבוצות תמיכה מהוות גם הן מקור חשוב של עידוד ושיתוף רעיונות להתמודדות.

לא משאירים אף אחד בלי מילים

אם אתם, או אדם קרוב חווים קושי פתאומי בתקשורת, חשוב לפנות בהקדם לבדיקה רפואית. לעיתים מדובר באפזיה לאחר שבץ שדורשת טיפול מידי. זיהוי מוקדם עשוי לשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה.

המרכז הישראלי לשבץ מלווה את המטופלים ובני משפחותיהם לאורך כל הדרך, מהאבחון ועד השיקום, עם צוותים מקצועיים ומנוסים, אווירה תומכת וטכנולוגיות מתקדמות המסייעות בהחזרת היכולת לתקשר.

חשוב לזכור שגם כאשר המילים חסרות, אנשים עם אפזיה עדיין זקוקים לתקשורת, להכלה ולהשתתפות בחיי המשפחה והחברה. סבלנות, הקשבה והסתגלות לדרכי תקשורת חדשות הם המפתח ליצירת סביבה תומכת שמאפשרת שיקום מיטבי.

אנחנו כאן כדי לעזור לכם למצוא את המילים מחדש.

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

The post אפזיה appeared first on stroke-il.

עורקי התרדמה

ori — Mon, 28 Apr 2025 08:23:39 +0000

עורקי התרדמה הם שני כלי דם עיקריים בצוואר המספקים את מרבית אספקת הדם למוח. הם ממלאים תפקיד חשוב בהובלת חמצן וחומרי הזנה לתאי המוח, וחיוניים לתפקודו התקין. תפקידיהם העיקריים כוללים:

תפקוד קוגניטיבי: אספקת דם תקינה למוח היא חיונית לתפקוד קוגניטיבי תקין, כמו זיכרון, ריכוז ויכולת קבלת החלטות.
תפקוד חושי: עורקי התרדמה מספקים דם לאזורים במוח שאחראים על חוש הראייה, השמיעה והמישוש.
תנועה: אספקת דם טובה למוח היא קריטית לתכנון ותיאום תנועות הגוף.

בדיקת דופלר עורקי צוואר (עורקי התרדמה, קרוטיס)

חשיבותה של בדיקה מוקדמת של עורקי הצוואר היא קריטית למניעת אירועים מוחיים חמורים. עורקי התרדמה הם כלי הדם העיקריים המספקים דם למוח. כאשר עורקים אלה הופכים צרים יותר, או נחסמים, אספקת הדם למוח נפגעת, מה שעלול להוביל לשבץ מוחי.

(המונח "קרוטיס" מקורו בלטינית ומשמש לעיתים קרובות בעולם הרפואה ובספרות הרפואית, השימוש בו מקובל במיוחד כאשר מתייחסים לבדיקות רפואיות הקשורות לעורקי התרדמה, כמו "בדיקת דופלר עורקי צוואר" הנקרא גם "דופלר קרוטיס")

בדיקת דופלר עורקי צוואר היא בדיקה לא פולשנית, בטוחה ומהירה ,המשמשת להערכת זרימת הדם בעורקי הצוואר. באמצעות גלי קול ,הבדיקה מאפשרת לרופא לבחון את מבנה העורקים ,לזהות היצרויות או חסימות ולהעריך את מהירות ואיכות זרימת הדם.

מדוע חשוב להיבדק בזמן?

אם נאמר בישירות, מהסיבה הפשוטה – בדיקה מוקדמת יכולה להציל חיים. ממש. וגם

הבדיקה מסייעת בזיהוי מוקדם של היצרויות בעורקי הצוואר שעלולות להוביל לשבץ מוחי.
ע"י הערכה מדויקת של מצב העורקים, ניתן להעריך את הסיכון האישי של המטופל לשבץ מוחי.
בדיקת דופלר יכולה לשמש למעקב אחר יעילות הטיפול בהיצרויות בעורקים, כמו טיפול תרופתי או ניתוחי.
הבדיקה יכולה לסייע באבחון תסמינים שונים הקשורים להיצרות בעורקי הצוואר, כגון סחרחורות, כאבי ראש, ראייה מטושטשת וחולשה.

היצרות עורקי הצוואר תסמינים

סחרחורות: תחושה של סחרחורת / אובדן שיווי משקל.
כאבי ראש: כאבי ראש חמורים / לא שגרתיים.
ראייה מטושטשת: ראייה כפולה / מטושטשת בעין אחת / בשתיהן.
חולשה / נימול: חולשה / נימול בפנים ,ביד / ברגל, בדר"כ בצד אחד של הגוף.
קושי בדיבור: קושי למצוא את המילים הנכונות או להבין מה שנאמר.

גורמי סיכון להיצרות עורקי הצוואר

אורח חיים בריא יכול להפחית משמעותית את הסיכון להיצרות עורקי התרדמה, אך גורמים גנטיים וסביבתיים מסוימים עשויים להגביר את הסיכון, למשל:

עישון פוגע ברירית העורקים ומגביר את הסיכון להצטברות רובד שומני.
סוכרת פוגעת בכלי הדם ומגבירה את הסיכון למחלות לב וכלי דם.
לחץ דם גבוה מעמיס על דפנות העורקים ומאיץ את תהליך ההצטברות של רובד שומני.
רמות גבוהות של כולסטרול תורמות להצטברות רובד שומני בעורקים.
השמנת יתר קשורה למגוון רחב של מחלות, כולל מחלות לב וכלי דם.
חוסר פעילות גופנית.

מהן ההשלכות של פגיעה בעורקי התרדמה?

פגיעה בעורקי התרדמה עלולה להוביל למגוון רחב של השלכות חמורות התלויות בחומרת הפגיעה ובמיקומה המדויק, אך באופן כללי הן עלולות לכלול:

שבץ מוחי: זו ההשלכה השכיחה ביותר והחמורה ביותר של פגיעה בעורקי התרדמה. חסימה או היצרות של העורקים מונעת זרימת דם תקינה למוח, מה שמוביל למות תאים מוחיים ופגיעה בתפקודים שונים.
הפרעות קוגניטיביות: פגיעה בעורקי התרדמה עלולה לגרום לקשיים בזיכרון ,בריכוז, בקבלת החלטות ובביצוע מטלות יומיומיות.
הפרעות בדיבור ובבליעה: פגיעה באזורים מסוימים במוח עלולה להוביל לקושי בדיבור, בבליעה או בשניהם.
חולשה / שיתוק: תלוי באזור המוח שנפגע, עלולה להופיע חולשה או שיתוק באחד מצידי הגוף.
הפרעות ראייה: פגיעה בעורקי התרדמה עלולה לגרום לראייה מטושטשת, ראייה כפולה או אפילו עיוורון.
שינויים בהתנהגות: במקרים מסוימים, פגיעה בעורקי התרדמה עלולה לגרום לשינויים בהתנהגות ,כגון תוקפנות, דיכאון או חרדה.

עורקי התרדמה הם כמו "כבישים ראשיים" המספקים דם למוח שלנו. כאשר כבישים אלו נחסמים או הופכים לצרים יותר, אספקת הדם למוח נפגעת, מה שעלול להוביל לשבץ מוחי. בדיקת דופלר עורקי צוואר מאפשרת לנו לבדוק את "הכבישים" הללו ולזהות בעיות בזמן. גילוי מוקדם של היצרויות או חסימות מאפשר טיפול מתאים ומניעת נזק בלתי הפיך למוח. לכן חשוב להקפיד על בדיקות שגרתיות ולשים לב לתסמינים שעלולים להעיד על בעיה בעורקים.

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

The post עורקי התרדמה appeared first on stroke-il.

תסמינים נוירולוגיים שאסור להתעלם מהם

ori — Sun, 27 Apr 2025 13:39:59 +0000

המוח שלנו הוא מרכז הפיקוד של הגוף, הוא אחראי על החשיבה, הדיבור, התנועה, הראייה, השמיעה והרגש. לכן, כל שינוי לא מוסבר בתפקוד הגופני או הקוגניטיבי שלנו עלול להוות איתות חשוב ולעיתים קריטי, לכך שמשהו אינו כשורה. תסמינים נוירולוגיים אינם תמיד דרמטיים או ברורים, לפעמים הם מופיעים בהדרגה, באופן לא חד משמעי, או נבלעים בשגרת היום ואנו ממשיכים כאילו כלום. אך כל עיכוב באבחון יכול להוביל לנזקים בלתי הפיכים.

על מנת לעשות לכם סדר בכל הקשור לתסמינים נוירולוגיים מדאיגים, מדוע חשוב לא לדחות את הבירור הרפואי ואיך ניתן להיעזר באנשי המקצוע הנכונים כדי לקבל טיפול בזמן, הבאנו כאן לפניכם את המדריך למניעת טעויות מסוכנות.

מהם תסמינים נוירולוגיים שדורשים התייחסות?

התסמינים הנפוצים ביותר שמאותתים על בעיה נוירולוגית כוללים:

שיבושים פתאומיים בדיבור כמו גמגום, קושי בהבנת מילים, בלבול או חוסר יכולת לבטא רעיון פשוט.
חולשה לא מוסברת באחת הגפיים או בצד אחד של הגוף.
נימול או אובדן תחושה פתאומיים, בעיקר בחצי גוף אחד.
בעיות ראייה פתאומיות, כמו טשטוש, ראייה כפולה או קושי להתמקד.
כאבי ראש עזים ובלתי רגילים, במיוחד כאלה שמופיעים באופן פתאומי וחריג.
סחרחורת חמורה, אובדן שיווי משקל או נפילות תכופות.
שינויים בזיכרון, ריכוז או התנהגות, לעיתים מתונים אך מתמשכים.

חשוב לדעת שלא כל תסמין מצביע בהכרח על מצב חירום, אך כל שינוי כזה מצדיק התייעצות עם רופא – בעיקר אם הוא מופיע לפתע, נמשך זמן מה או חוזר על עצמו.

למה לא לחכות?

פעמים רבות אנחנו בוחרים להמתין ולתת לזמן "לעשות את שלו", במיוחד כשמדובר בתסמינים שנראים קלים, חולפים או לא מפריעים במיוחד לתפקוד היומיומי. לעתים זו תחושת ביטחון ש"זה יעבור לבד" ולעיתים זה חשש מעיסוק רפואי מיותר או חשש מתשובה לא נעימה. אלא שבעולם הנוירולוגיה – הזמן הוא גורם מכריע.

למערכת העצבים יש יכולת שיקום מסוימת, אך היא גם רגישה מאוד לפגיעה ממושכת או בלתי מטופלת. תסמין קטן, כמו נימול קל ביד אך מתמשך או בלבול רגעי, עלול להיות התראה מוקדמת למצב עמוק יותר שמתפתח מתחת לפני השטח. במקרים רבים, איתור מוקדם מאפשר טיפול יעיל שמונע סיבוכים, תופעות לוואי או ירידה באיכות החיים בעתיד.

מעבר לכך, פנייה בזמן לרופא / נוירולוג או למרכז המתמחה בתחום מעניקה תחושת שליטה וביטחון במקום להגיב רק כשכבר מתעוררת בעיה של ממש. זהו צעד של אחריות עצמית, של הקשבה לגוף ושל מניעה אמיתית.

לסיכום, גם אם התסמין נראה רגעי או לא מטריד, אל תתנו לו לחלוף מבלי בירור לעומקו של עניין. דווקא ההתייחסות המוקדמת יכולה לחסוך לכם דרך ארוכה.

הפנייה לנוירולוג. מדוע זה חשוב?

נוירולוג הוא הרופא המומחה למערכת העצבים, המיומן בזיהוי ואבחון של תסמינים מורכבים הקשורים למוח, לחוט השדרה ולעצבים הפריפריים.

פנייה אליו יכולה להוביל לבירור מדויק באמצעות בדיקות מתקדמות כמו MRI, CT, EEG או בדיקות קוגניטיביות, ולקבלת תוכנית טיפול אישית שתשפר משמעותית את איכות החיים.

הטיפול לא נועד רק למצבי חירום, הוא מתאים גם לתסמינים שמופיעים לאורך זמן, כמו ירידה בזיכרון, מיגרנות כרוניות, קושי בהתמצאות או שינויים התנהגותיים.

המרכז הישראלי לשבץ

המרכז הישראלי לשבץ מציע מעטפת רפואית ושיקומית מקיפה לאנשים הסובלים ממגוון תסמינים ומצבים נוירולוגיים החל מאירועים מוחיים (שבץ, TIA) דרך הפרעות שפה וזיכרון ועד לפגיעות תפקודיות מורכבות.

המרכז מאגד בתוכו צוות רב-תחומי הכולל רופאים נוירולוגים מומחים, פיזיותרפיסטים, קלינאיות תקשורת, נוירופסיכולוגים ואנשי שיקום – כולם פועלים יחד כדי לבחון כל מקרה לעומק ולהתאים לו את הטיפול המדויק ביותר.

אם אתם או מישהו מיקיריכם חווים תסמינים נוירולוגיים, גם אם הם קלים או חולפים אל תחכו.
אנחנו כאן בשבילכם עם ידע, ניסיון וליווי אישי.

לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים

The post תסמינים נוירולוגיים שאסור להתעלם מהם appeared first on stroke-il.