אנחנו יודעים בוודאות שבני אדם חייבים לישון. חוסר שינה פוגע בזיכרון, בריכוז, במצב הרוח ובבריאות הכללית. ובכל זאת, באופן מעניין, המדע עדיין לא הצליח לתת תשובה אחת פשוטה לשאלה למה אנחנו ישנים.
רק בעשורים האחרונים מתחילה להתבהר התמונה המלאה, והשינה מתגלה לא רק כמנוחה, אלא כתהליך חיוני לבריאות המוח. כיום ברור יותר מתמיד ששינה לקויה קשורה גם לסיכון מוגבר לשבץ מוחי וגם לירידה קוגניטיבית, ובעיקר משפיעה על היכולת להשתקם לאחר אירוע מוחי.
הבנת הקשר הזה חשובה גם לאנשים שעברו שבץ וגם לאנשים שסובלים מהפרעות שינה מתמשכות, כדי לדעת מתי נכון להיבדק ומתי כדאי לפנות לייעוץ מקצועי.
למה שינה חשובה לבריאות המוח
שינה נתפסת לעיתים כזמן שבו הגוף "כבוי", אך למעשה זהו אחד הזמנים הפעילים והמשמעותיים ביותר עבור המוח. בזמן שאנחנו ישנים, המוח ממשיך לעבוד, לארגן מידע, לאזן מערכות פנימיות ולבצע תהליכי תחזוקה והתחדשות שלא יכולים להתרחש בזמן ערות.
כאשר השינה איכותית ורציפה, המוח מתאושש מעומסי היום, משמר יכולות זיכרון וריכוז, ותומך בתפקוד רגשי ופיזי תקין. לעומת זאת, שינה מקוטעת או חסרה לאורך זמן עלולה להשפיע על מצב הרוח, על יכולת החשיבה ועל בריאות כלי הדם והמוח.
במהלך השינה מתרחשים במוח ובגוף תהליכים חיוניים:
- פינוי תוצרי פסולת מטבוליים שהצטברו במהלך היום
- עיבוד זיכרונות ולמידה חדשה
- איזון בין מערכות עצביות והורמונליות
- ייצוב לחץ דם ודופק
- חיזוק ותיאום פעילות מערכת החיסון
כאשר השינה מקוטעת, קצרה מדי או לא איכותית, המנגנונים האלו נפגעים. לאורך זמן הדבר עלול להשפיע גם על כלי הדם וגם על תפקוד המוח.
מה קורה לשינה אחרי שבץ מוחי
לעיתים מדובר בהשפעה ישירה של הפגיעה המוחית, ולעיתים מדובר בהפרעת שינה שהתפתחה או הוחמרה בעקבות האירוע, כגון דום נשימה בשינה, מצב שבו הנשימה נעצרת שוב ושוב במהלך הלילה. מצב זה שכיח יחסית לאחר שבץ ועלול להאט את תהליך השיקום. כאשר השינה נפגעת, גם תהליכי השיקום עלולים להיפגע. הריכוז יורד, הזיכרון נפגע, יש פחות אנרגיה להשתתפות בטיפולים ובתרגול, והעייפות מלווה את המטופל לאורך היום.
הניסיון הקליני המצטבר מראה שכאשר מאתרים ומטפלים בהפרעות שינה כחלק מתהליך השיקום, ניכרת לעיתים גם הטבה ביכולת ההשתתפות בטיפולים ובתפקוד היומיומי. בהתאם לכך, גם במרכז הישראלי לשבץ נבחנת איכות השינה כחלק מההסתכלות הכוללת על תהליך ההחלמה והשיקום לאחר אירוע מוחי. לכן כיום ברור שטיפול בהפרעות שינה הוא חלק בלתי נפרד מהשיקום לאחר שבץ.
האם הפרעות שינה מעלות סיכון לשבץ
כאן חשוב לדייק. לא כל מי שסובל מנדודי שינה נמצא בסיכון לשבץ מוחי. נדודי שינה הם תופעה נפוצה מאוד, ולעיתים קשורים ללחץ, עומס או שינויים בחיים. עם זאת, כאשר הפרעת שינה מלווה בגורמי סיכון נוספים, כגון לחץ דם גבוה, סוכרת, השמנה, נחירות חזקות, עייפות משמעותית ביום, או הופעת הפרעות זיכרון חדשות, כדאי לשקול בירור רפואי.
במיוחד חשוב לשים לב לדום נשימה בשינה, שעלול לגרום לירידות חוזרות ברמת החמצן, לעלייה בלחץ הדם ולפגיעה מצטברת בכלי הדם, כולל כלי הדם במוח.
איך שינה לקויה משפיעה על זיכרון ותפקוד קוגניטיבי
מחקרים מראים כי שינה קצרה או ארוכה מדי, שינה מקוטעת או נשימה לא תקינה במהלך הלילה קשורות לפגיעה בזיכרון, בירידה בריכוז ובהמשך גם לעלייה בסיכון לירידה קוגניטיבית.
אצל אנשים לאחר שבץ, ההשפעה משמעותית אף יותר. כאשר איכות השינה משתפרת, משתפרים גם ערנות, ריכוז ויכולת התפקוד היומיומית, מה שתורם ישירות לתהליך השיקום.
מתי כדאי לפנות לבירור
לא כל שינוי בשינה מחייב בדיקה רפואית, ולעיתים מדובר בתקופה זמנית של עומס, מתח או שינוי שגרה שחולפים מעצמם. עם זאת, כאשר הפרעת השינה נמשכת לאורך זמן, מחמירה, או מתחילה להשפיע על הזיכרון, הריכוז והתפקוד היומיומי, חשוב לעצור ולבדוק מה עומד מאחוריה. בירור נכון מאפשר להבין האם מדובר בהפרעת שינה ראשונית, בהשפעה של מצב רפואי אחר, או בסימן שדורש הערכה נוירולוגית וקוגניטיבית רחבה יותר.
במסגרת הערכה מסודרת ניתן לשלב בדיקות קוגניטיביות ולעיתים גם בדיקת שינה, במטרה לקבל תמונה מלאה ולבנות תוכנית טיפול מותאמת. גישה זו, הנהוגה גם במרכז הישראלי לשבץ, רואה בשינה חלק בלתי נפרד מהבריאות המוחית ומהיכולת לשמור על תפקוד לאורך זמן. מומלץ לשקול בירור כאשר מופיעים אחד או יותר מהמצבים הבאים:
- נחירות חזקות או הפסקות נשימה במהלך השינה
- עייפות קשה במהלך היום
- יקיצות רבות או שינה שאינה מרעננת
- ירידה בזיכרון או בריכוז
- שינוי קוגניטיבי לאחר שבץ
- הפרעת שינה מתמשכת שפוגעת בתפקוד היומיומי
בירור נכון יכול לכלול הערכה נוירולוגית, בדיקה קוגניטיבית ולעיתים גם בדיקת שינה, כחלק מהבנת התמונה הכוללת.
לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים
שינה טובה היא חלק מהטיפול המוחי
שינה איננה נושא שולי. היא חלק מהבריאות המוחית, מתהליך השיקום ומהתפקוד היומיומי. טיפול בהפרעות שינה עשוי לשפר איכות חיים, תפקוד קוגניטיבי והתקדמות בתהליך ההחלמה לאחר שבץ.
שאלות נפוצות
האם כל מי שסובל מנדודי שינה נמצא בסיכון לשבץ?
לא. נדודי שינה לבדם אינם מעידים על סיכון לשבץ. כאשר הם מלווים בגורמי סיכון נוספים או בשינויים נוירולוגיים, כדאי לפנות לבדיקה.
האם הפרעות שינה נפוצות אחרי שבץ?
כן. שינויים בדפוסי השינה נפוצים מאוד לאחר אירוע מוחי.
האם טיפול בהפרעות שינה יכול לעזור לשיקום?
במקרים רבים כן. שיפור איכות השינה מסייע לערנות, לריכוז ולהשתתפות טובה יותר בתהליכי השיקום.
איך ניתן לדעת אם מדובר בדום נשימה בשינה?
נחירות חזקות, הפסקות נשימה, יקיצות עם תחושת חנק וישנוניות ביום הם סימנים שכדאי לבדוק.
לאן פונים לבירור?
בירור יכול להתחיל בהערכה נוירולוגית וקוגניטיבית ובהמשך בהפניה לבדיקת שינה לפי הצורך.
כשמשהו בשינה או בתפקוד הקוגניטיבי משתנה, כדאי לבדוק
כאשר מופיעים שינויים בשינה, קושי קוגניטיבי, או כאשר תהליך השיקום לאחר שבץ אינו מתקדם כמצופה בשל עייפות והפרעות שינה, מומלץ לבצע הערכה מקצועית.
במרכז הישראלי לשבץ ניתן לבצע הערכה נוירולוגית וקוגניטיבית מלאה, ולשלב בירור הפרעות שינה כחלק מגישה טיפולית כוללת שמטרתה לשפר תפקוד, איכות חיים והתקדמות בשיקום.
אם משהו מרגיש שונה, אין צורך להישאר עם הספק. בירור נכון בזמן יכול לעשות הבדל משמעותי בהמשך הדרך.