אירוע מוחי משנה חיים ברגע אחד. כשהשגרה נעצרת בפתאומיות, כולם מתמקדים מיד בשאלות הבריאותיות: האם החולה יוכל ללכת שוב, לדבר, לאכול, לחזור לתפקוד. אבל יש רובד נוסף, פחות מדובר, שלעתים הופך למטלטל לא פחות והוא – שינוי האישיות. בני משפחה רבים מספרים שהאדם שחזר מביה"ח או מהשיקום הוא אותו אדם, אך שונה: פחות סבלני, מתפרץ בקלות, בוכה או מתכנס בעצמו. השינוי הזה עלול להקשות על מערכות היחסים הקרובות ביותר ולהוסיף כאב לתהליך שגם כך אינו פשוט.
סיפור מקרה אישי
רונית מספרת על בעלה יוסי, שחווה אירוע מוחי בגיל 58. "הוא היה האיש הכי מצחיק שהכרתי. תמיד ידע להפיג מתחים, להאיר כל ערב משפחתי. אחרי האירוע, למרות שהפיזיותרפיה התקדמה יפה, מצאתי את עצמי מול גבר אחר. הוא התעייף מכל דבר קטן, איבד סבלנות, ולעיתים היה מתפרץ בלי שום סיבה. בהתחלה לקחתי את זה קשה מאוד, הרגשתי שאני נפרדת מהאדם שהכרתי. רק בהמשך למדתי שהשינויים האלה לא נובעים מבחירה, אלא מהפגיעה המוחית עצמה".
הסיפור של רונית הוא סיפור של רבים. לצד האבל על מה שאבד, יש גם מקום לגילוי מחודש, להכיר את האדם מחדש, לבנות דרכי תקשורת חדשות ולמצוא רגעים אחרים של קרבה.
למה מתרחשים שינויים באישיות לאחר אירוע מוחי?
המוח שלנו הוא לא רק מרכז התפקוד הגופני, אלא גם המקום שבו מתרחשים הרגשות, קבלת ההחלטות והיכולת לווסת התנהגות. כאשר אירוע מוחי פוגע באזורים שאחראים על שליטה ברגשות, שליטה בדחפים או שפה, נוצרים שינויים אישיותיים שנראים פתאומיים.
בין השינויים השכיחים ניתן למצוא:
- תנודות חדות במצב הרוח: בכי או צחוק ללא סיבה נראית לעין.
- אובדן סבלנות: קושי לשאת עיכובים או תסכול.
- כעסים והתפרצויות: תגובות שאינן תואמות את הסיטואציה.
- אדישות או חוסר עניין: ירידה במוטיבציה ובהנאה מפעילויות שהיו משמעותיות בעבר.
- שינויים באמפתיה: לעיתים חוסר יכולת להבין או להרגיש את רגשות הזולת כפי שהיה לפני כן.
כיצד ניתן להתמודד כבני משפחה?
המפגש עם שינוי האישיות אינו קל. הוא עלול לעורר תסכול, אכזבה ואף אשמה. עם זאת, יש דרכים שיכולות להקל:
- להבין שזה לא אישי: חשוב לזכור שהשינויים אינם נובעים מחוסר אהבה או חוסר אכפתיות, אלא מתהליך פיזיולוגי מוחי.
- ללמוד ולהעמיק: ידע מעניק כוח. ככל שתבינו טוב יותר את ההשלכות האפשריות של האירוע המוחי, כך תוכלו לפתח סבלנות וגמישות.
- שיח פתוח: אם האדם עצמו מודע לשינויים, נסו לדבר עליהם. שיח רגיש יכול להפחית מתחים וליצור שותפות.
- תמיכה מקצועית: פסיכולוגים שיקומיים, נוירולוגים ועובדים סוציאליים רפואיים הם חלק מצוותי השיקום שיכולים להעניק לכם כלים.
- גבולות בריאים: לצד ההבנה, חשוב להציב גבולות עדינים. מערכת יחסים אינה יכולה להתקיים רק על סבלנות בלתי נגמרת.
- לדאוג לעצמכם: בני המשפחה הקרובים – אתם- נחשבים למטפלים הראשיים וככאלה נשחקים לעיתים קרובות. מצאו זמן אישי, תמיכה קבוצתית או מקצועית. אתם חלק חשוב בתהליך.
בין אובדן לגילוי מחודש
הכאב האישי של בני המשפחה מובן, אתם מתגעגעים לאדם שהיה שם קודם. אבל לצד האבל, אפשר גם לגלות דברים חדשים. לפעמים דווקא דרך המשבר נוצרים רגעים אחרים של אינטימיות: חיוך קטן שלא היה קודם, רגישות חדשה, או ערך מוסף לקשר שלא היה במרכז בעבר. התמודדות עם שינוי האישיות מחייבת גמישות, אבל גם יכולה להעמיק את תחושת הקרבה והחיבור.
איך זה נראה בשיקום היומיומי?
במסגרות השיקום אנחנו רואים את ההשפעות הללו מקרוב. מתמודדים שנאבקים בכעס ובתסכול, בני משפחה שנמצאים בין דאגה לבין עייפות רגשית. זהו תהליך שדורש ליווי צמוד, תזכורת לכך שהשינוי הוא חלק טבעי, ושיש אפשרויות רבות לתמיכה: טיפול רגשי, קבוצות תמיכה, וגם כלים פרקטיים לניהול מצבים יומיומיים בבית.
תקווה והמשכיות
שינוי אישיות לאחר אירוע מוחי אינו סוף הדרך, אלא חלק מהמסע. זה מסע מורכב, לעתים ארוך, אבל גם מסע שבו ניתן למצוא כוחות חדשים. בני המשפחה לומדים להכיר את האדם מחדש, והאדם עצמו לומד לפעמים צדדים שונים בעצמו.
במרכז הישראלי לשבץ אנו מאמינים שלצד השיקום הפיזי, יש חשיבות עצומה ללוות גם את בני המשפחה בהתמודדות הרגשית. אתם לא לבד, ואינכם אמורים לשאת את העומס לבדכם. הצוות שלנו נמצא כאן כדי להעניק אוזן קשבת, ללוות, להדריך, ולתת מקום גם לצדדים העדינים ביותר של החיים אחרי שבץ.
מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ וליווי, ולמצוא יחד דרכים שיחזירו איזון, הבנה ותקווה לשגרת החיים החדשה.
שאלות ותשובות
האם שינויי אישיות אחרי שבץ הם תמיד קבועים?
לא בהכרח. אצל חלק מהמתמודדים התסמינים מתמתנים עם הזמן והשיקום, ואצל אחרים מתפתחת הסתגלות שמאפשרת איכות חיים טובה יותר.
איך אפשר לדעת אם מדובר בדיכאון או בשינוי אישיות כתוצאה מהשבץ?
דיכאון אחרי שבץ הוא תופעה שכיחה בפני עצמה. אבחון מקצועי של נוירולוג או פסיכולוג שיקומי יכול להבחין בין דיכאון לבין שינויי אישיות שנובעים ישירות מהפגיעה המוחית.
מה כדאי לומר לילדים או לנכדים כשהם פוגשים אדם אהוב שהשתנה?
הסבר פשוט וכן, בהתאם לגיל הילד, יכול להפחית בלבול או פחד. חשוב להדגיש שהשינוי אינו אומר שהאדם הפסיק לאהוב אותם.
האם יש טיפולים שיכולים ממש לשנות את המצב?
טיפולים רגשיים ושיקומיים, תרופות מסוימות ותמיכה קבוצתית יכולים לשפר משמעותית את ההתמודדות, גם של המתמודד וגם של המשפחה.
מה אפשר לעשות כשבני המשפחה עצמם נשחקים רגשית?
למצוא תמיכה חיצונית כמו קבוצות תמיכה, טיפול אישי או עזרה של בני משפחה נוספים. אין בושה לבקש עזרה, זו דרך לשמור על החוסן שלכם כדי להמשיך להיות שם עבור האדם האהוב.