לעיתים קרובות יש ממצאים שונים בבדיקת MRI שיכולים לעורר דאגה רבה. החל מ"נקודות לבנות" דרך דימומים, אירועים מוחיים וממצאים רבים אחרים ומעוררים דאגה. יחד עם זאת לעיתים קרובות מדובר בממצאים שאינם בהכרח מעידים על מחלה כלשהי. במקרים כאלו רצוי להגיע ולהראות את בדיקת ה MRI למומחה שבץ. הרופא יעבור על הבדיקה ויבין את הממצאים בהקשר הנוירולוגי של המטופל ולאור ממצאי הבדיקה הנוירולוגית. בסיום ניתן להבין בצורה מלאה אם הממצאים בעלי משמעות , חסרי משמעות, ואם יש צורך בפעולה מונעת כלשהי על מנת להמשיך להיות בריאים.

כאבי ראש הם תסמין שכיח ביותר ואין אחד שלא סובל מהם מדי פעם. יחד עם זאת, הופעת כאבי ראש חריגים שאינם חולפים בהחלט מעורר דאגה. במקרה כזה מומלץ לפנות לנוירולוג מומחה לבדיקה יסודית. הרופא ישקול כמובן צורך בהדמייה וינחה איזה הדמייה בדיוק צריך לעשות. כל זאת על מנת להמשיך להיות בריאים

אלצהיימר הוא שם כללי לקבוצת מחלות שגורמות לדמנציה (שטיון). אף אחד לא רוצה ללקות בדמנציה וכולנו רוצים להמשיך לשמור על הזיכרון עד גיל 120. תלונות על שיכחה מופיעות לעיתים קרובות במרפאת השבץ. במקרים אלו הרופא יערוך בדיקה נוירולוגית וקוגניטיבית יסודית, ובמידת הצורך גם בדיקות נוספות כגון MRI מח ובדיקות דם. בסיום ניתן להבין בצורה מלאה אם מדובר בהפרעת זיכרון שפירה (כלומר שאין חשש לדמנציה) או חלילה יש חשש לדמנציה שדורש טיפול. כל זאת על מנת שנמשיך להיות בריאים

יש משפט ידוע שאומר שאחרי אירוע מוחי תמיד מגיע עוד אחד. במידה מסויימת זה נכון. ברפואת השבץ אנו עובדים קשה כדי לשנות את המציאות הזאת ובהצלחה. לאחר שבץ יש תקופת זמן קריטית בה ניתן לשנות מן היסוד את הסיכויים לחוות שבץ נוסף. הפגישה עם רופא השבץ בהחלט עשוייה לשנות את המציאות ולהבטיח חיים ארוכים ללא שבץ. כל זאת כדי שנמשיך להיות בריאים

מיגרנה היא תופעה שמתבטאת בכאבי ראש חוזרים וקשים ולעיתים גם בתופעות נוירולוגיות נוספות (אאורה). כל מי שסובל ממיגרנה היודע עד כמה התופעה הזו יכולה לשבש את שגרת החיים. במרפאה שלנו ניתן לקבל אבחון מדוייק וטיפול מותאם אישית לסובלים ממיגרנה. יש היום מגוון רחב של תרופות ואמצעים לטיפול . כל זאת כדי שנמשיך להיות בריאים

החיים מזמנים לנו לעיתים קרובות תחושות שונות בגוף שמעלות חשש למחלה נוירולוגית. קפיצות שרירים, חולשה ביד או רגל, כאבים לא מוסברים, סחרחורת וחוסר יציבות האטה במחשבה הם חלק מהתסמינים שיכולים לגרום לחשש כזה. הנסיון מראה שחלק משמעותי מהמקרים מוסברים לבסוף על ידי דברים אחרים (למשל סטרס) שניתן לטפל בהם בקלות יחסית. כמובן שחלק מהמקרים בהחלט מעיד על מחלה נוירולוגית. במידה ואתה חווה חשש כזה אנו ממליצים להגיע לבדיקת אחד המומחים שלנו. הרופא יערוך בדיקה יסודית ויחליט על צורך בבדיקות נוספות. בסיום האבחון ניתן להבין אם יש או אין מחלה נוירולוגית, ומהו הטיפול המיטבי. כל זאת כדי שנמשיך להיות בריאים

שבץ (אירוע מוחי) הוא אירוע טראומטי עבור המטופל ובני משפחתו. לעיתים קרובות מאוד בסיום האשפוז יש שאלות רבות ללא מענה וחלק גדול מהטיפול והבירור של השבץ לא נעשה. זמן זה הוא קריטי לשיקום הנזק הנוירולוגי ולהתאמת טיפול למניעת שבץ חוזר. אנו ממליצים להגיע לייעוץ רופא שבץ מוקדם ככל האפשר לאחר האשפוז כדי לעלות על דרך המלך להחלמה ולהמנע מהתענוג המפוקפק של שבץ חוזר. כל זאת כדי שנמשיך להיות בריאים

שבץ מוחי פוגע לעיתים קרובות ביכולת הנהיגה. עקב כך יש הנחייה לבתי החולים לדווח למשרד התחבורה על מקרים בהם עלה חשש כזה באשפוז. בשחרור מבית החולים אתה אמור להיות מונחה בנקודה זו אך לא תמיד זה קורה. הגורם המוסמך להחליט על כשירות נהיגה הוא המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד). כדי לחזור לנהוג יש לקבל הערכה של רופא שבץ שתקבע מה מידת הנזק והאם ניתן להתקדם בתהליך של חזרה לכשירות נהיגה. במקרים רבים לאחר שבץ שאינו קשה ניתן לחזור לנהוג בצורה בטוחה לבסוף. אנו ממליצים להגיע לייעוץ רופא שבץ בכל מקרה בו יש צורך בהערכת כשירות. הרופא יעריך בצורה יסודית את הנזק הנוירולוגית ואת ממצאי בדיקות העזר הרבות שנעשות לחולי שבץ. בסיום האבחון ניתן לומר אם מהבחינה הנוירולוגית ניתן יהיה לנהוג לאחר הערכת המרב"ד. הערכה זו הכרחית לתחילת התהליך במרב"ד. במקרים בהם יתרשם הרופא כי הנהיגה מסוכנת ומסכנת אחרים, תינתן הערכה מלאה למטופל ולמשפחתו.

ככלל, פעילות גופנית מומלצת מאוד ומהווה חלק מתהליך השיקום לאחר שבץ. בתקופה המיידית לאחר שבץ תדירות ועצימות הפעילות תלוייה מאוד במצב הנוירולוגי ובגורמים אחרים המושפעים מהשבץ. הערכת הפעילות הגופנית היא חלק בלתי נפרד מהייעוץ עם רופא שבץ במרכז. כל זאת כדי שנמשיך להיות בריאים

לרוב אפשר לחזור לקיים יחסי מין זמן קצר לאחר השבץ. הדבר אינו נכון לגבי שימוש בתרופות כגון ויאגרה וסיאליס. בכל מקרה מומלץ להיוועץ עם רופא שבץ בזמן הפגישה במרכז. כל זאת כדי שנמשיך להיות בריאים ולהנות מהחיים.

מחלה נוירולוגית היא מחלה בה יש נזק מתפתח בחלק ממערכת העצבים. למשל ניוון של רקמת המח יתבטא בשיכחה , רעד והפרעות מוטוריות בגפיים, פגיעה בחוט השדרה תגרום לחולשת רגליים וידיים, הפרעות מתן שתן וכאבים, ניוון שרירים יתבטא בקפיצות שרירים וחולשה. שבץ מוחי יתבטא בחולשה ביד או רגל, קושי בדיבור, סחרחורת קשה, הפרעות ראייה ועוד. תקצר היריעה מלפרט את כל הסימנים האפשריים. המכנה המשותף לכולם הוא שינוי בהרגשה הרגילה בגוף או בחשיבה שמופיע בצורה פתאומית או הדרגתית. לא כל סימן שאנו מרגישים מעיד על מחלה נוירולוגית ולעיתים קרובות מדובר בסימן להפרעה אחרת קלה יותר. בכל מקרה של חשש מומלץ לפנות לייעוץ אצל אחד המומחים שלנו שיאבחן ויטפל בבעייה. כל זאת כדי שנמשיך להיות בריאים

דיכאון אחרי שבץ הוא תופעה שכיחה – עד 30% מהמטופלים. דיכאון לאחר שבץ גורם לסבל רב, מעכב בצורה משמעותית את תהליך השיקום ומשפיע לרעה על בני המשפחה והסובבים. אבחון דיכאון הוא חלק בלתי נפרד מהייעוץ אצל רופא שבץ והטיפול בו מתבצע בשיתוף פסיכיאטר (במידת הצורך) ורופא המשפחה. אם נראה לכם שבן המשפחה סובל הביאו אותו לבדיקה שיכולה לשנות חיים לטובה.

מרבית המטופלים לאחר שבץ הינם בעלי פוטנציאל שיקומי. תהליך השיקום מאירוע מוחי הינו לעיתים ממושך ודורש עבודה רב-תחומית עם דגשים מותאמים לכל מטופל באופן אישי בהתאם לאופי הפגיעה שחווה. השיקום לאחר שבץ מבצע על ידי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת, כל זאת תחת הכוונה ומעקב רפואי. במקרים קשים יותר השיקום מתבצע באשפוז, ובחלק מהמקרים ניתן לבצע את השיקום בקהילה/בבית המטופל.

גורמי הסיכון לשבץ איסכמי (חסימה של כלי דם), מחלת לב איסכמית ולדימום מוחי הם פעמים רבות משותפים. לאור זאת, במקרים רבים עולה הצורך במתן תרופות לדילול דם על אף דמם מוחי בעבר. במרבית המקרים, מתן טיפול זו מומלץ, והתועלת בטיפול עולה על הסיכונים. יחד עם זאת, במקרים מסוימים יש צורך להימנע מטיפול בתרופות מסוימות או מדילול דם בכלל. במידה והומלץ לכם על מתן דילול דם למרות דימום מוחי בעבר, מומלץ להיוועץ עם רופא שבץ להערכה אינדוידואלית של התועלת אל מול הסיכון בטיפול וקבלת המלצה.

אירועים מוחיים מהווים את הסיבה השניה בשכיחותה בעולם לפגיעה בזכרון ולדמנציה. בחלק גדול מהמקרים הפגיעה בזכרון נובעת מריבוי אירועים מוחיים קטנים שהצטברו לאורך זמן, ולעיתים ללא כל הרגשה של המטופל. עובדות אלו מדגישות את חשיבות הטיפול למניעת שבץ, על מנת למזער את הסיכון לאירועים ולפגיעה קוגניטיבית משנית.

ניתן בהחלט למנוע אירועים מוחיים. במטופלים לאחר שבץ, ניתן לבצע בדיקות תחת מעקב מומחה שבץ על מנת לאבחן את הסיבה שגרמה לשבץ ולהתאים טיפול אשר יפחית את הסיכון לאירוע חוזר בצורה הטובה ביותר. גם במטופלים שלא חוו אירוע מוחי בעברם אך הינם בעלי גורמי סיכון לשבץ (גיל, יתר לחץ-דם, סוכרת, עישון ועוד) ניתן לבצע בדיקות סקר על מנת לשלול מצבים אשר יכולים להעלות את הסיכון לשבץ ובמידת הצורך לאפשר טיפול מוקדם.

היצרות בעורקי התרדמה (קרוטיד) הינה ממצא נפוץ באוכלוסיה המבוגרת, ובפרט בקרב אנשים עם גורמי סיכון וסקולריים (יתר לחץ דם, סוכרת, כולסטרול מוגבר, עישון). במרבית המקרים, ההמלצה לאחר אבחנה של היצרות בקרוטיד הינה לוודא איזון של גורמי הסיכון הוסקולריים, שמירה על אורח חיים בריא, וביצוע בדיקות למעקב אחר ההיצרות. בחלק מהמקרים, ובעיקר אם מדובר בדרגת היצרות גבוהה (מעל 60%) יש לעיתים צורך במתן תרופות לדילול דם או אף לביצוע התערבות בעורק. לכן, במידה ואובחנתם עם היצרות בינונית ומעלה (50% ומעלה) בעורקי התרדמה – מומלץ להיוועץ עם מומחה שבץ.

טיפול בתרופות לדילול דם הינו חלק חשוב מהטיפול למניעת אירועים מוחיים, לבבים ואחרים. טיפול זה אכן טומן בחובו סכנה מסוימת לדימום, אולם במרבית המקרים הסכנה להתפתחות דימום הינה קטנה והתועלת בטיפול גדולה יותר. בנוסף, לעיתים ניתן לבצע בדיקות להערכת הסיכון לדימום או לחילופין להמליץ על דרכים להקטין את הסיכון לדמם.

במרבית המקרים התסמינים המשניים לשבץ ישתפרו עם הזמן, אם כי בחלק גדול מהמקרים תישאר פגיעה מסוימת. מידת השיפור ומהירות השיפור שונים בין מטופל למטופל ומושפעים מגורמים רבים. שיקום שבץ יכול למקסם את מידת ומהירות השיפור.

באם היה לכם שבץ בעבר או באם הנכם סובלים מגורמי סיכון לשבץ (ובעיקר פרפור עליות או היצרויות בעורקים) הפסקה של טיפול לדילול דם עלולה להיות מסוכנת עבורכם. לכן, יש לוודא עם המנתח האם לא ניתן לבצע את הניתוח תחת הטיפול. במידה ויש צורך בהפסקת הטיפול, במרבית המקרים ניתן לצמצם את הסיכון באופן מהותי באמצעות מעבר לטיפול תרופתי אחר או צמצום תקופת ההפסקה.

שטפי דם תת-עוריים הינם תופעה נפוצה בקרב מטופלים הנוטלים טיפול לדילול דם, ולרוב לא מהווים סיבה לשינוי הטיפול. במידה ומדובר בהמטומות משמעותיות, ניתן להיוועץ ברופא. יש לזכור כי הפסקת הטיפול או הפחתת מינון יכולה להביא לעליה משמעותית בסיכון לשבץ.

אנו ממליצים למטופלים לאחר שבץ מוחי לחזור לאורח חיים רגיל ככל הניתן, לרבות טיסות וטיולים בחו"ל. טיסה לחו"ל לאחר שבץ מתאפשרת לרוב 1-3 חודשים לאחר האירוע, ולאחר סיום הבירור והתאמת טיפול למניעת שבץ נוסף.

כיום לא מומלץ לקחת דילול דם באם לא קיימת התוויה לטיפול, וזאת בניגוד לדעה שהייתה רווחת בעבר והמליצה על מתן אספירין החל מגיל מסוים. יחד עם זאת, מומלץ וניתן לבצע בדיקות סקר על מנת לוודא היעדר סיכון לשבץ או צורך בטיפול לדילול דם. בדיקות אלו כוללות בדיקות דם, דופלר עורקי צוואר, בדיקות לבביות ועוד.

שבץ מוחי היא מחלה מורכבת , קשה להבנה ומאתגרת לטיפול. על מנת להצליח יש לקחת בחשבון מגוון רחב של נתונים קלינים, הדמייה , בדיקות עזר שונות וספרות רפואית רחבה מאוד.  לכן ,בזמן אשפוז ובמיוחד לאחר אשפוז עקב שבץ, חשוב להגיע לבדיקה אצל רופא המתמחה בשבץ מוחי. 

למרבה הצער, נוירולוג כללי או כזה שמתמחה בתחום אחר בנוירולוגיה, לא יוכל לתת מענה מקיף ועדכני לבעיות שקשורות לאבחנה וטיפול במקרי שבץ.  אנו סבורים שביקור אצל מומחה שבץ לאחר שבץ או TIA , ובכל מקרה של חשד להפרעה בכלי הדם המוחיים יכולה להביא לאבחון מהיר ונכון, טיפול מיטבי ושקט נפשי. 

שבץ מוחי נחשבת כמחלה של הגיל המבוגר. ככלל הסיכון לשבץ עולה עם הגיל ועם מספר גורמי הסיכון הוסקולרים :

• יל"ד (יתר לחץ דם)
• סוכרת 
• עישון
• כולסטרול גבוה
• מחלת לב 
• הפרעות בקצב הלב 
• הפרעות במערכת הקרישה 
• הסטוריה משפחתית של שבץ בגיל צעיר 
• ועוד גורמים נוספים. 

אדם בריא מתחת לגיל 50 אינו נמצא בסיכון לשבץ במידה ואין לו גורמי סיכון

כאשר ישנם גורמי סיכון, מומלץ לערוך בדיקות סקר כדי לוודא שהסיכון שלנו לשבץ נמוך. לחילופין, בעקבות הבדיקות ניתן לאבחן גורמי סיכון יתר לשבץ ולטפל בהם מבעוד מועד 

פתח אשר קיים בין העליה השמאלית והעליה הימנית בלב. פתח זה נוצר על מנת לאפשר מעבר דם מחומצן בין שני צידי הלב אצל העובר. לאחר הלידה, הפתח אמור להיסגר, אולם בקרב כרבע מהאוכלוסייה (25%) הפתח נשאר פתוח גם לאורך כל החיים. 

במצבים מסוימים ובעיקר בקרב אנשים צעירים, הימצאות PFO יכולה להוות גורם לשבץ מוח. קיום PFO עלול לאפשר לתסחיף דם הנוצר בורידים (לרוב ברגליים) לעבור אל המערכת העורקית ומשם למוח ("תסחיף פרדוקסלי"). במצבים אלו מומלץ על ביצוע צנתור לבבי לסגירת החלון הסגלגל, וכך למנוע את הסכנה באירועים נוספים של שבץ בעתיד. אבחון הימצאות PFO מתבצע באמצעות בדיקת TCD עם הזרקת בועות (להכניס בהמשך לינק לבדיקה אצלנו) ואקו לב דרך הושט (TEE). 

שבץ מוחי נגרם מפגיעה באיזור מסויים במח 

במקרה של קריש דם, הפגיעה במח נגרמת על ידי חסימה של עורק מוחי על ידי קריש דם. 

קריש הדם יכול להגיע ממספר מקומות: לב, עורקי הצוואר, היצרות בעורקי המוח, הפרעה בקרישת הדם ועוד מצבים שונים . 

בכל מקרה, הפסקת אספקת הדם לאותו איזור במוח גורמת לפגיעה ברקמת המוח ובתוך מספר שעת למוות של התאים ולנזק בלתי הפיך. 

שבץ מוחי הוא אירוע מלחיץ ביותר שלרוב מלווה בתחושת איבוד שליטה וחרדה קיומית. יחד עם זאת, פעמים רבות הנזק הנוירולוגי מהשבץ הוא קל יחסית או שמדובר באירוע חולף (TIA) . 

בציבור הרחב קיימת תפיסה שאומרת כי לאחר שבץ תמיד יגיע שבץ נוסף שיהיה גרוע יותר מהקודם. 

ברמה העקרונית יש משהו נכון בתפיסה הזו. שבץ מוחי נגרם תמיד מסיבה כלשהי. במידה והגורם לשבץ לא זוהה וטופל אז אכן יש סיכוי משמעותי לשבץ חוזר בטווח בזמן הקרוב.