הערכת סיכון לדימום מוחי למטופלים הנוטלים נוגדי קרישה

מתן טיפול לדילול דם הינו חשוב ונדרש במקרים רבים. יחד עם זאת, טיפול זה טומן בחובו גם עליה בסיכון לדימום בכלל ולדימום מוחי בפרט. סיכון זה גבוה יותר בקרב מטופלים עם פרפור עליות (פרפור פרוזדורים) הנוטלים תרופות נוגדות קרישה כגון אלקוויס, פרדקסה, קסרלטו, קומדין ועוד. תרופות אלו יעילות מאוד, אולם כולן מעלות את הסיכון לדימום מוחי במצבים מסויימים. דימום מוחי הוא סיבוך קשה בעל פוטנציאל פגיעה נוירולוגית משמעותית ואף מוות. למרבה המזל זהו סיבוך שלרוב ניתן למניעה.

במרכז השבץ ניתן להיוועץ במומחה שבץ על מנת להעריך את הסיכון לדימום ולהפחית אותו בצורה משמעותית במידה והסיכון גבוה. באמצעות בדיקת MRI מוח ניתן לאתר דימומים קטנטנים בגודל ״ראש סיכה״ (מיקרודימומים) אשר מתרחשים מבלי לגרום לתסמינים. קיום דימומים קטנים אלו, מעיד על סיכון מוגבר לדמם מוחי, ובמקרים מסוימים (תלוי בכמות ובמיקום הדימומים) יביא להמלצה להפסקת טיפול תרופתי נוגד קרישה. במקרים אלו ניתן להחליף את הטיפול ולמנוע את הסכנה להיווצרות קרישים באמצעות צנתור לבבי וסגירת אוזנית (איזור בעליה השמאלית של הלב). כך, ניתן להפחית את הסיכון הן לשבץ איסכמי והן לדימום מוחי. 

במידה והנכם מעל גיל 65 ונוטלים טיפול בנוגדי קרישה, פנו אלינו לביצוע בדיקות סקר להערכת הסיכון לדימום והתאמת הטיפול בהתאם. 

הבדיקות המבוצעות במסגרת הסקר:

• MRI מוח
• הולטר לחץ דם 24 שעות
• ביקורת רופא מומחה לשבץ להערכת הסיכון לדמם ולהחלטה על אופי המשך הטיפול.