אבחון ומניעה
- ראשי
- >
- אבחון ומניעה
מניעת שבץ ראשונית
הכוונה היא מניעה של שבץ מוחי לפני שקרה.
כמובן שמניעת הנזק מהשבץ יעילה הרבה יותר מטיפול בנזק שכבר קרה.
כיום ניתן באמצעות בדיקה רפואית ומספר בדיקות עזר מכוונות להעריך סיכון לשבץ, לזהות בעיות שעלולות לגרום לשבץ ולתקן אותן.
מניעה ראשונית של שבץ היא רפואה נכונה , פשוטה למדי ויעילה מאוד. היידע הרפואי והטכנולוגיה המודרנית מאפשרים אבחון מהיר ויעיל. בסיום התהליך המטופל אמור להיות מוגן משבץ ולזכות לשקט נפשי.
לדוגמא:
• אבחון על ידי אולטראסאונד של היצרות בעורקי הצואר תביא לתיקון ההיצרות ומניעת שבץ עתידי.
• אבחון של הסטוריה רפואית או משפחתית רלוונטית יכולה להביא לאבחון של גורמי סיכון לא ידועים ותיקונם. וכמובן עוד מצבים רבים נוספים.
למי זה מתאים:
•אדם מעל גיל 50
• אדם עם הסטוריה משפחתית של שבץ מוחי בגיל צעיר
•כל מי שרוצה לוודא שאינו נמצא בסיכון מוגבר לשבץ מוחי.
עשה ואל תעשה בחשד לשבץ
חשד לשבץ מוחי עולה בכל מקרה בו יש שינוי חדש במצב המטופל. הטיפול בשבץ מוחי צריך להעשות מוקדם ככל הניתן ולכן יש להמנע מבזבוז זמן מחד, וסיוע למטפלים בכל מידע אפשרי מאידך. להלן מספר הנחיות כלליות לבני משפחה או מלווים של אדם עם חשד לשבץ בבית.
אל תעשה
שב בבית וחכה לראות אם התסמינים עוברים. כך תבזבז זמן יקר שיכול להיות מנוצל לאבחון וטיפול
01
הבא את בן המשפחה לקופת חולים או למוקד- מדובר בבזבוז זמן יקר . משם הוא יופנה מייד לחדר המיון ותאבדו זמן יקר. עדיף להזמין מדא לבית מייד.
02
התקשר להתייעץ עם חברים רופאים, דוד מאמריקה, שכנים, וכו'. הם לא יודעים יותר טוב ממך לגבי בן המשפחה ומדובר בבזבוז זמן
03
תן לבן המשפחה אספירין כמו שרואים בסדרות טלביזיה. זה לא עוזר, ובמקרה של דימום מוחי יכול גם להזיק.
04
עשה
קרא למדא ודווח להם כי יש חשד לשבץ . זה יגרום להפעלת תקשורת בין מדא לבית החולים והכנת חדר המיון לאפשרות של קבלת חולה שבץ
01
ציין את הזמן בו החלו התסמינים לפי מיטב ידיעתך (או הזמן האחרון בו היה בן המשפחה במצב תקין)
02
אסוף את כל התרופות ומסמכים המעידים על הסטוריה רפאית של בן המשפחה והבא אותם לחדר המיון
03
יידע בני משפחה נוספים
04
ייעוץ וזימון תור מהיר
תסמינים
מניעת שבץ (ראשונית או שניונית) היא תהליך בו רופא השבץ עורך מספר בדיקות שקובעות מהו הסיכון לשבץ עתידי מתוך שאיפה לתקן בעיות ולהקטין למינימום סיכון זה קיימות מספר רב של בדיקות אפשריות בתהליך זה ובחירתם נעשית לפי מצב המטופל וממצאי הבדיקה של רופא השבץ .
להלן מספר דוגמאות לבדיקות שמשמשות למניעת שבץ:
דופלר עורקי צואר
בדיקת אולטראסאונד שבודקת את זרימת הדם בעורקי הצואר ויכולה לאבחון היצרות או חסימה.
TCD
בדיקת אולטראסאונד שבודקת את זרימת הדם בעורקי המח. הבדיקה גם מאפשרת (עם הזרקת בועות) אבחון של מצבים לבביים (כגון PFO) שיכולים לגרום לשבץ.
הולטר לחץ דם
מכשיר שעוקב אוטומטית אחר לחץ הדם למשך יממה. משמש לאבחון ואיזון יתר לחץ דם.
אכו לב
בדיקת אולטראסאונד של הלב. מזהה מספר מצבים שיכולים להעלות את הסיכון לשבץ מוחי כגון הפרעה במסתמי הלב, הרחבת הפרוזדור השמאלי, הפרעה בתהכווצות קיר הלב ועוד.
MRI מח
בדיקת הדמייה מבוססת מגנט (ללא קרינה) של רקמת המח. בעלת רגישות גבוהה לזיהוי אירועי שבץ קטנים (שלעיתים קרובות אינם מורגשים), דימומים , שינויים במח שקשורים ללחץ דם, גילוים, מוקדי דלקת ועוד.
הולטר לב
מכשיר שעוקב אחר קצב הלב באופן רציף ומאבחן הפרעות קצב שעלולות לגרום לשבץ (כגון פרפור פרוזדורים) . משך המעקב נקבע על ידי רופא השבץ ויכול להיות מיממה עד 30 יום חמישי.
