לפעמים השינוי כמעט לא מורגש בהתחלה. אבא, שתמיד הלך מהר, מבקש פתאום להאט. אמא מתחילה להיעזר בקיר בדרך לשירותים, נמנעת ממדרגות או אומרת שהרגליים כבר לא מרגישות בטוחות כמו פעם.
לא כל שינוי בהליכה מעיד על בעיה חמורה. לפעמים מדובר בכאב ברך, בירידה זמנית בכוח או בתרופה חדשה. אבל כשאדם מתחיל לצלוע, לגרור רגל, למעוד יותר, להיאחז ברהיטים או להימנע מיציאה מהבית מחשש ליפול, לא כדאי לפטור זאת מיד ב"זה הגיל". שינוי חדש, מתמשך או כזה שמפריע לחיי היומיום, שווה בדיקה.
איך נראים קשיים בהליכה בגיל השלישי?
קשיים בהליכה לא תמיד נראים כמו נפילה או צליעה ברורה. לפעמים האדם פשוט הולך לאט יותר, נעצר יותר בדרך או מתקשה לבצע דברים שפעם היו פשוטים, כמו לקום מהכיסא, לפנות במסדרון או לעלות כמה מדרגות. אלה כמה שינויים נפוצים:
- הליכה מתנדנדת: האדם נראה לא יציב, סוטה מעט לצדדים או פותח את הרגליים יותר מהרגיל כדי לא לאבד שיווי משקל.
- הליכה לא יציבה אצל מבוגרים: מעידות, היצמדות לקירות או לרהיטים, היסוס לפני ירידה במדרגות ופחד מנפילות.
- צליעה פתאומית אצל מבוגרים: צליעה שמופיעה בגלל כאב, פגיעה במפרק, בעיה בכף הרגל או סיבה אחרת שדורשת בירור.
- חולשה ברגליים אצל מבוגרים: קושי לקום מכיסא, לעלות מדרגות או ללכת מרחק שהיה אפשרי בעבר.
- הליכה איטית מהרגיל: צעדים קטנים, צורך לעצור לעיתים קרובות או קושי להתחיל ללכת.
- גרירת רגל וקושי בפניות: רגל שנגררת מעט, הליכה לא ישרה או חוסר ביטחון בזמן סיבוב.
גם אם השינוי נראה קטן, כדאי לשים לב מתי הוא קורה. האם יש כאב? האם הקושי מופיע רק אחרי הליכה ממושכת? האם הוא התחיל אחרי נפילה, מחלה או שינוי בתרופות? והאם הוא הופיע בבת אחת? כל פרט כזה יכול לעזור להבין מה עומד מאחוריו.
מה יכול לגרום לקושי בהליכה?
כדי ללכת בצורה יציבה, הגוף צריך שמערכות רבות יעבדו יחד: השרירים, המפרקים, התחושה בכפות הרגליים, הראייה, שיווי המשקל והמוח. לכן גם הסיבות לקושי בהליכה יכולות להיות שונות מאוד.
לפעמים מדובר בבעיה פשוטה יחסית, כמו כאב בגב, בירך או בברך, שחיקת סחוס או קושי בכפות הרגליים. כאב יכול לגרום לאדם לצלוע או ללכת פחות, וכשזזים פחות השרירים נחלשים וההליכה נעשית קשה עוד יותר.
גם תקופה של מחלה, אשפוז או חוסר פעילות יכולה להוריד כוח. אדם שהיה עצמאי לחלוטין עשוי לגלות שקימה מהספה או הליכה קצרה בחוץ דורשות ממנו יותר מאמץ.
אצל חלק מהאנשים קיימת ירידה בתחושה בכפות הרגליים, למשל בגלל נוירופתיה פריפרית. במצב כזה קשה יותר להרגיש את הרצפה ואת מיקום כף הרגל, ולכן עלולים להופיע מעידות וחוסר יציבות.
סיבות אפשריות נוספות הן בעיות בשיווי המשקל, סחרחורת, ירידה בראייה, תופעות לוואי של תרופות ומחלות לב וכלי דם. לעיתים מדובר גם במצב נוירולוגי. במחלת הפרקינסון, למשל, יכולה להופיע הליכה פרקינסונית: צעדים קטנים, גרירת רגליים, קושי לפנות ויציבה מעט כפופה. יש אנשים שמתארים תחושה שהרגליים “נדבקות” לרצפה, בעיקר בתחילת ההליכה, בזמן סיבוב או במעבר בדלת.
הליכה איטית ודמנציה: האם יש קשר?
הליכה איטית בפני עצמה אינה סימן לדמנציה. היא יכולה להיות קשורה לכאב, לחולשה, לחשש מנפילה, לעייפות או לירידה בכושר.
אבל כשההליכה נעשית איטית יותר לצד שינויים נוספים, כמו קושי להתארגן, ירידה ביוזמה, בלבול, האטה בחשיבה או שינוי בתפקוד היום יומי, כדאי לבדוק את התמונה המלאה. במצבים מסוימים, ובהם דמנציה וסקולרית ומחלות נוירולוגיות אחרות, יכולים להופיע גם שינויים בהליכה ובשיווי המשקל.
המטרה אינה למהר לקבוע אבחנה, אלא להבין מה השתנה ולמה. לפעמים מדובר בבעיה אחת, ולפעמים בכמה גורמים שפועלים יחד.
מתי קושי פתאומי בהליכה עלול להיות קשור לשבץ?
רוב הקשיים בהליכה אינם קשורים לשבץ מוחי. אבל כשאדם שהיה יציב עד עכשיו מתקשה פתאום ללכת, מאבד שיווי משקל או מרגיש חולשה חדשה ברגל, צריך להתייחס לכך ברצינות. יש להזעיק מיד את מד"א אם שינוי פתאומי בהליכה מופיע יחד עם אחד או יותר מהסימנים הבאים:
- חולשה או נימול בפנים, ביד או ברגל, במיוחד בצד אחד של הגוף
- צניחה של צד בפנים
- דיבור לא ברור, קושי למצוא מילים או להבין את הנאמר
- סחרחורת משמעותית חדשה, אובדן שיווי משקל או חוסר קואורדינציה
- שינוי פתאומי בראייה, ראייה כפולה או טשטוש ניכר
- בלבול חדש או כאב ראש חריג וחזק
במצב כזה לא מחכים לראות אם זה יעבור, ולא נוסעים לבד למרפאה. גם אם הסימנים נעלמו לאחר זמן קצר, הם עשויים להעיד על אירוע מוחי חולף ומחייבים בירור דחוף.
מה תפקיד הנוירולוג בבירור?
נוירולוג יכול לעזור להבין מאיפה הקושי מגיע. האם מדובר בכאב ובמפרקים, בחולשת שרירים, בבעיה בעצבים, בשיווי המשקל או במוח? ולפעמים, האם יש יותר מגורם אחד?
בבדיקה הנוירולוגית בוחנים כוח ברגליים, תחושה בכפות הרגליים, רפלקסים, שיווי משקל, קואורדינציה ואופן ההליכה. הנוירולוג עשוי לבקש לקום מכיסא, ללכת כמה צעדים, להסתובב ולעצור. זו בדיקה פשוטה, אבל היא יכולה לתת מידע רב.
בהתאם למה שעולה בבדיקה, ייתכן שיומלצו בדיקות נוספות, כמו בדיקות דם, הדמיית מוח או עמוד שדרה, בדיקת הולכה עצבית, התאמת תרופות או הפניה לפיזיותרפיה ולשיקום.
חשוב לזכור שלא תמיד יש סיבה אחת ברורה. כאב ברך, ירידה בתחושה בכפות הרגליים וחולשה לאחר אשפוז יכולים, למשל, להצטבר יחד ולהפוך את ההליכה לפחות יציבה.
מה אפשר לעשות כדי לשמור על תנועה בטוחה?
הטיפול תלוי בגורם לקושי. לפעמים טיפול בכאב, שינוי תרופה או איזון מחלה כרונית כבר משפרים את ההליכה. במקרים אחרים, פיזיותרפיה יכולה לעזור לחזק שרירים, לשפר שיווי משקל ולהחזיר ביטחון בתנועה. יש אנשים שיפיקו תועלת גם מאביזר עזר מתאים.
עד שמבינים מה מקור הבעיה, אפשר להפוך את הבית לבטוח יותר: לפנות מעברים, להסיר שטיחים מחליקים, לדאוג לתאורה טובה, לנעול נעליים יציבות ולהיעזר במעקה במדרגות. אם כבר היו נפילות או שיש חשש ממשי מנפילה, לא כדאי לחכות לפעם הבאה.
כשמופיע שינוי חדש בהליכה, במרכז הישראלי לשבץ ניתן לקבל הערכה נוירולוגית מקצועית, להבין האם נדרש בירור דחוף ולקבל הכוונה להמשך טיפול או שיקום.
לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים
שאלות נפוצות
האם חולשה ברגליים אצל מבוגרים היא תמיד בעיה נוירולוגית?
לא. חולשה יכולה להופיע גם בגלל חוסר פעילות, כאב, מחלה כללית, תזונה לא מספקת או תופעות לוואי של תרופות. כשהחולשה חדשה, מחמירה או מלווה בשינוי בהליכה, חשוב להיבדק.
האם צליעה פתאומית אצל מבוגרים מחייבת פנייה למיון?
לא כל צליעה מחייבת מיון, אך אם היא הופיעה בלי סיבה ברורה, אחרי נפילה, או מלווה בחולשה, נימול, נפיחות, שינוי צבע ברגל או כאב חריג, יש לפנות לבדיקה בהקדם.
האם הליכה מתנדנדת יכולה להיגרם מהאוזניים?
כן. מערכת שיווי המשקל באוזן הפנימית משפיעה על היציבות. אבל יש סיבות אפשריות נוספות, ולכן אם מדובר בשינוי חדש או משמעותי, לא כדאי להניח שזה "רק מהאוזניים".
האם הליכה פרקינסונית מופיעה רק אצל אנשים שאובחנו עם פרקינסון?
לא בהכרח. מאפיינים של הליכה פרקינסונית יכולים לעורר חשד לפרקינסון או למצבים נוירולוגיים אחרים, אך אי אפשר לקבוע אבחנה על פי ההליכה בלבד.
האם נפילה אחת צריכה להדאיג?
לא תמיד. אבל נפילה ללא סיבה ברורה, נפילות חוזרות או שינוי בהליכה אחרי נפילה מצדיקים בירור. גם כשלא נגרמה פציעה משמעותית, כדאי להבין מה הוביל לכך ולצמצם את הסיכון להישנות.