המילה "פרכוס" מעלה בדר"כ אצל רוב האנשים תמונה של אדם שנופל, מאבד הכרה וגופו רועד. זה אמנם יכול לקרות, אבל פרכוסים יכולים להיראות גם אחרת לגמרי. לפעמים מדובר בכמה רגעים של בהייה וחוסר תגובה, בתנועה לא רצונית של יד או רגל, בתחושה מוזרה שקשה להסביר או בבלבול פתאומי שחולף.
פרכוס הוא אירוע שנגרם מפעילות חשמלית חריגה במוח. הוא יכול להופיע מסיבות שונות, ולא כל פרכוס מעיד על אפילפסיה. במיוחד כאשר מדובר בפרכוס ראשון אצל אדם מבוגר, חשוב לברר מה קרה ומה גרם לכך, ולא למהר להסיק מסקנות.
פרכוס לא תמיד נראה כמו שחושבים
כשמדברים על פרכוסים ותסמינים, חשוב להבין שאין תיאור אחד שמתאים לכולם. הביטוי של הפרכוס תלוי בין היתר באזורי המוח המעורבים ובאופן שבו הפעילות החשמלית החריגה מתפשטת.
יש פרכוסים שבהם האדם נשאר בהכרה ומרגיש או חווה משהו חריג כמו תנועה בלתי רצונית, שינוי בתחושה, ריח או טעם שאינם קיימים, תחושה פנימית מוזרה או שינוי פתאומי בתפיסה. במקרים אחרים יכולה להיות פגיעה בהכרה או בתגובה לסביבה. האדם עשוי לבהות, לא לענות כשמדברים אליו או לבצע פעולות אוטומטיות בלי להיות מודע להן.
ויש כמובן גם פרכוסים שבהם מופיעות תנועות בולטות של הגוף.
זו נקודה חשובה: פרכוס במוח לא חייב להיראות דרמטי מבחוץ. לפעמים דווקא אירוע קצר ולא ברור, שחוזר על עצמו באותה צורה, הוא זה שמצריך בירור נוירולוגי.
סוגי פרכוסים: לא כולם מתחילים באותו מקום במוח
נהוג לחלק את סוגי הפרכוסים לפי האופן שבו הם מתחילים במוח. בין היתר מבחינים בין פרכוסים מוקדיים, פרכוסים כלליים, פרכוסים שלא ידוע אם מקורם מוקדי או כללי, ואירועים שלא ניתן לסווג על סמך המידע הקיים. פרכוס מוקדי מתחיל ברשת עצבית באזור מסוים במוח, ואילו פרכוס כללי מערב מלכתחילה רשתות בשני צדי המוח.
עבור מי שחווה פרכוס, השמות פחות חשובים בשלב הראשון. מה שחשוב הוא לתאר לנוירולוג בדיוק מה קרה: מה האדם עשה לפני האירוע, האם הגיב לסביבה, האם היו תנועות חריגות, איזה חלק בגוף היה מעורב, כמה זמן נמשך האירוע ואיך הרגיש לאחר מכן.
לפעמים דווקא הפרטים שנראים לבני המשפחה שוליים עוזרים להבין באיזה סוג פרכוס מדובר.
פרכוס טוני קלוני: הפרכוס שרובנו מזהים
פרכוס טוני קלוני הוא פרכוס שבו מופיעים בדר"כ אובדן הכרה, התקשות של הגוף בשלב הטוני ובהמשך תנועות קצביות של הגפיים בשלב הקלוני. לאחר האירוע האדם עשוי להיות עייף מאוד, מבולבל או ישנוני, ולעיתים אינו זוכר את מה שקרה.
פרכוס טוני קלוני יכול להיות כללי מלכתחילה, אך פרכוס שמתחיל באופן מוקדי יכול גם להתפשט ולהפוך לפרכוס טוני קלוני דו צדדי. לכן המראה החיצוני של סוף האירוע לא תמיד מספר לנו היכן הוא התחיל.
למה פרכוס מופיע פתאום אצל אדם מבוגר?
פרכוס אצל מבוגר יכול להופיע על רקע מצבים שונים, וחלק חשוב מהבירור הוא להבין אם מדובר באירוע שנגרם בעקבות גורם זמני וברור או באירוע שמצביע על נטייה מתמשכת לפרכוסים. בין הגורמים האפשריים נמצאים:
- שבץ מוחי או פגיעה אחרת ברקמת המוח
- חבלת ראש
- גידול או שינוי מבני אחר במוח
- זיהומים ומחלות הפוגעים במערכת העצבים
- הפרעות מטבוליות, למשל ירידה משמעותית ברמת הסוכר או הפרעה במלחים
- תרופות, חומרים מסוימים או גמילה מאלכוהול ומחומרים אחרים
- אפילפסיה
ולפעמים, גם לאחר בירור, לא נמצא מיד גורם חד משמעי.
זו בדיוק הסיבה שפרכוס ראשון בגיל מבוגר אינו אירוע שכדאי "לחכות ולראות מה קורה איתו". לא משום שהוא בהכרח מעיד על מחלה חמורה, אלא משום שיש סיבות שונות שיכולות לגרום לו, והטיפול תלוי בסיבה.
פרכוס חד פעמי אינו בהכרח אפילפסיה
פרכוס חד פעמי ואפילפסיה אינם אותו הדבר. אדם יכול לחוות פרכוס יחיד בעקבות הפרעה זמנית, למשל הפרעה מטבולית חריפה, ולא לחוות פרכוס נוסף לאחר שהגורם טופל. מנגד, ישנם מצבים שבהם גם לאחר פרכוס יחיד הממצאים מצביעים על סיכון גבוה להישנות, ולכן האבחנה אינה נשענת רק על מספר האירועים.
אפילפסיה יכולה להיות מאובחנת לאחר שני פרכוסים לא מגורים שהתרחשו בהפרש של יותר מ-24 שעות, ובנסיבות מסוימות גם לאחר פרכוס לא מגורה אחד, כאשר קיימת הסתברות גבוהה לפרכוסים נוספים, או כאשר מאובחנת תסמונת אפילפטית.
לכן אחרי פרכוס חד פעמי השאלה איננה רק "האם יהיה עוד אחד?". צריך לברר למה הוא התרחש ומה ניתן ללמוד מהסיפור הקליני, מהבדיקה ומהבדיקות הנוספות.
מה הקשר בין שבץ מוחי לפרכוסים?
שבץ מוחי עלול לגרום לפרכוס משום שהפגיעה ברקמת המוח יכולה לשנות את הפעילות החשמלית התקינה שלה. פרכוסים יכולים להופיע בשלב מוקדם לאחר השבץ, כולל במהלך השבוע הראשון, או בשלב מאוחר יותר. הסיכון אינו זהה אצל כל מי שעבר שבץ, והוא מושפע בין היתר מחומרת האירוע וממעורבות של קליפת המוח.
עבור אדם שכבר עבר שבץ, הופעה של אירוע חדש שנראה כמו פרכוס בהחלט מצדיקה הערכה רפואית. מצד שני, לא כל שינוי בהכרה, נפילה או תנועה בלתי רצונית לאחר שבץ הוא בהכרח פרכוס אפילפטי. לפעמים צריך לחבר בין תיאור האירוע, הבדיקה הנוירולוגית, הדמיה ו-EEG כדי להבין מה באמת התרחש.
ומה קורה כשהפרכוס מופיע דווקא בשינה?
פרכוסים בשינה הם פרכוסים המתרחשים בזמן השינה או סביב המעבר בין שינה לערות. לעיתים האדם עצמו כלל אינו מודע לכך שעבר אירוע, ובן או בת הזוג הם שמבחינים בתנועות חוזרות, התקשות, קולות חריגים או התנהגות שאינה אופיינית לשינה רגילה.
במקרים אחרים מתעורר החשד רק בבוקר, למשל בעקבות בלבול חריג, כאבי שרירים, פציעה או סימנים אחרים שאין להם הסבר ברור.
אבל גם כאן חשוב לא לקפוץ למסקנה. אנשים זזים, מדברים ולעיתים מבצעים פעולות מורכבות מתוך שינה, ויש הפרעות שינה שעלולות להיראות מבחוץ כמו פרכוס. כאשר האירועים חוזרים, תיאור של מי שראה אותם ולעיתים תיעוד שלהם יכולים לסייע מאוד בבירור.
כך נראה הבירור הנוירולוגי לאחר פרכוס
אחרי פרכוס ראשון, אחד הכלים החשובים ביותר של הנוירולוג הוא דווקא הסיפור. מה קרה לפני האירוע? איך הוא התחיל? האם היה אובדן הכרה? האם האדם הגיב? אילו תנועות נראו וכמה זמן הן נמשכו?
כדאי, אם אפשר, להגיע לבדיקה עם אדם שהיה עד לאירוע. במקרים מסוימים סרטון שצולם בבטחה יכול לספק מידע משמעותי, משום שהאדם שחווה את הפרכוס לא תמיד יכול לתאר אותו בעצמו.
הבירור עשוי לכלול בדיקה נוירולוגית, בדיקות דם, EEG לבדיקת הפעילות החשמלית של המוח והדמיה מוחית בהתאם לנסיבות ולחשד הקליני. חשוב לדעת שגם EEG תקין אינו שולל כשלעצמו אפילפסיה. לאחר חשד לפרכוס ראשון חשוב לעבור הערכה מקצועית בתחום הנוירולוגיה, ובהתאם לממצאים להחליט אילו בדיקות נוספות נדרשות.
לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים
מה עושים בזמן פרכוס ומתי צריך להזעיק עזרה?
לראות אדם מפרכס יכול להיות מפחיד מאוד, אבל הפעולות הנכונות הן דווקא פשוטות. המטרה היא לשמור עליו מפגיעה ולא לנסות "לעצור" את הפרכוס.
יש להרחיק חפצים שעלולים לפצוע אותו, להגן על הראש, להישאר לצדו ולמדוד את משך הפרכוס. אין לרסן את תנועות הגוף בכוח, ואין להכניס חפץ, אצבעות או כל דבר אחר לפה. כאשר ניתן לעשות זאת באופן בטוח, יש להפנות את האדם על צדו כדי לסייע בשמירה על נתיב האוויר. אין לתת אוכל או שתייה עד שהוא ערני לחלוטין.
פרכוס שנמשך יותר מחמש דקות, פרכוסים שמופיעים בזה אחר זה ללא התאוששות מלאה ביניהם, קושי בנשימה או בהתעוררות לאחר האירוע, פציעה משמעותית או פרכוס ראשון בחיים, הם מצבים שבהם יש לפנות לקבלת טיפול רפואי דחוף.
פרכוס ראשון הוא סיבה לברר, לא סיבה לקבוע אבחנה לבד
אחרי אירוע כזה טבעי לרצות תשובה מיד: האם זו אפילפסיה? האם זה יקרה שוב? האם יש בעיה במוח?
לא תמיד אפשר לענות על כל השאלות האלה כבר ביום הראשון. פרכוס הוא אירוע, לא אבחנה בפני עצמה. המטרה של הבירור הנוירולוגי היא להבין מה גרם לו, האם קיימים גורמי סיכון להישנות והאם נדרש טיפול או מעקב.
במרכז הישראלי לשבץ ניתן לבצע הערכה נוירולוגית מקיפה במקרים שבהם עולה חשד לפרכוס, ובפרט כאשר קיים רקע של שבץ מוחי או מצב נוירולוגי אחר. החיבור בין הסיפור הקליני, הבדיקה והממצאים הוא שמאפשר לקבל תמונה מדויקת יותר ולהחליט כיצד נכון להתקדם.
לקביעת תור וייעוץ השאירו פרטים
שאלות נפוצות
האם אפשר לעבור פרכוס ולהישאר בהכרה?
כן. יש פרכוסים שבהם ההכרה נשמרת, והביטוי יכול להיות מוטורי, תחושתי או אחר. לכן אובדן הכרה אינו תנאי לכך שאירוע יוגדר כפרכוס.
האם כל רעד או קפיצה של הגוף הם פרכוס?
לא. רעד ותנועות בלתי רצוניות יכולים להופיע מסיבות רבות. האבחנה תלויה באופי האירוע, בנסיבות שבהן הופיע ובממצאי הבירור.
האם פרכוסים יכולים להתחיל לראשונה בגיל מבוגר?
כן. פרכוס ראשון יכול להופיע בכל גיל. כאשר הוא מופיע לראשונה אצל מבוגר חשוב במיוחד לחפש גורם אפשרי, לרבות מצבים מטבוליים, פגיעה מוחית, שבץ או סיבה מבנית אחרת.
האם פרכוסי חום קיימים גם אצל מבוגרים?
המונח פרכוסי חום מתייחס בעיקר לפרכוסים המופיעים בילדים צעירים, בדרך כלל בין גיל חצי שנה לחמש או שש שנים, בזמן מחלת חום. פרכוס אצל אדם מבוגר בזמן מחלה המלווה בחום מחייב בירור של הסיבה ואינו נחשב בדרך כלל ל"פרכוס חום" במובן המקובל בילדים
האם EEG תקין אומר שלא היה פרכוס?
לא בהכרח. EEG מספק מידע על הפעילות החשמלית של המוח בזמן הבדיקה, אך תוצאה תקינה אינה שוללת אפילפסיה. לכן מפענחים אותו כחלק מהתמונה הכוללת ולא כבדיקה שעומדת בפני עצמה.
מה כדאי לזכור או לרשום אחרי פרכוס?
כדאי לתעד את שעת תחילת האירוע, משכו, מה קרה לפניו, כיצד הוא התחיל, אילו חלקים בגוף היו מעורבים, האם האדם הגיב ומה היה מצבו לאחר מכן. המידע הזה יכול להיות משמעותי מאוד עבור הנוירולוג.